אנו ממשיכים ללמוד את איגרת כ"ו באגרת הקודש מספר התניא, בה מתמודד בעל התניא עם הטענה שביקשה לומר כי לעתיד לבוא תילמד רק פנימיות התורה ולא יילמדו עוד את תורת הנגלה. בעל התניא שולל את הטענה הזו, המסתמכת לכאורה על דברי הזהר הקדוש וחז"ל.
אתמול התחלנו להסביר שכל חלקי התורה קדושים לגמרי, גם החלקים המתעסק עם דיני איסור והיתר, טומאה וטהרה.
וודאי הוא שגם בימות המשיח, כאשר לא תהיה שום קליפה, עדיין ילמדו הלכות של איסור והיתר, כיוון שיצטרכו לשחוט בהמות, גם לאכילה וגם לצורך קרבנות בית המקדש. לשם כך צריך לדעת את ההלכות של שחיטה וטריפות. הרבה הלכות נוסף יהיו חייבים ללמוד בכדי לדעת מה מותר לאכול בבהמה, איך צריך להכשיר אותה וכו'. כמו כן, יהיו הרבה דינים של טומאה וטהרה שהיום לא קיימים ובזמן בית המקדש יצטרכו אותם, גם טומאת מת (כי גם בימות המשיח אנשים ימותו כמו שכתוב "הנער בן מאה שנה ימות") וגם טומאת יולדת (כמו שכתוב "עתידה אשה לילד בכל יום"). בכל אופן ברור שבימות המשיח ילמדו את כל ההלכות, גם הלכות שמדברות על דברים אסורים וטמאים. הרבה פעמים גם כתוב בגמרא שאליהו יתרץ דבר מסוים של הלכות איסור והיתר, משמע שימשיכו ללמוד את ההלכות הללו.
בזוהר היה כתוב שבימות המשיח תלמידי החכמים לא יתפרנסו מעמי הארץ כי עמי הארץ אוכלים דברים טמאים פסולים ואסורים. אך לא מובן, הרי גם לפני ימות המשיח, בזמן בית שני תלמידי החכמים לא היו מתפרנסים מעמי הארץ, היו להם שדות וכרמים של עצמם, ובכל זאת הם למדו ולימדו את כל ההלכות של איסור והיתר. משמע שגם כאשר לא מתפרנסים מעמי הארץ וכל החיות היא מהקדושה עדיין לומדים הלכות אלו.
מחר נתחיל להסביר את הפירוש הפשוט והנכון יותר לדברי הזוהר שהובאו אתמול.
ישר כוח על זיכוי הרבים 1 ז' חשון תשע"ז 11:07 יהודיה