אתמול למדנו על כך שהנפש של האדם (הנפש האלוקית כמובן) מקבילה לספירות של הקב"ה.
כנגד הספירות האלוקיות הקדושות יש עשר ספירות (כתרים, נקראות כך על שם שכל אחת תופסת את עצמה ככתר) של הטומאה והסטרא אחרא (צד אחר), מספירות אלו מושפעות נפשות הגויים.
לא לחינם גם בקליפה יש עשר ספירות כמו בקדושה. הקליפה מקבלת את כל הכוחות שלה מהקדושה, לכן צורתה דומה לזאת של הקדושה. כאשר הקדושה נותנת חיות וכוח בקליפה נעשה גלות השכינה. למרות שהקדושה לא רוצה לתת כח לקליפה, ה' מכריח אותה והיא לא יכולה להשתחרר מהקליפה. בכך הקליפה שולטת על הקדושה (אמנם בסופו של דבר יתברר שהכל היה לטובת הקדושה), ולכן גם הגויים יכולים לשלוט על היהודים בגלות.
גלות השכינה הוא עניין קשה לעיכול לכל מי שמתעסק בנסתרות. איך יכול להיות שהקדושה תתחבר לקליפה ותיתן בה כוח? איך יכול להיות שהקדושה עושה משהו כנגד רצונה? אך בכל מקרה ברור שהדבר קורה, השכינה נמצאת בגלות והיא נותנת כח גם לקליפות.
אך גם החיות שהקדושה נותנת לקליפות, אינה בדרך ישירה. כיוון שהיא נותנת נגד רצונה, היא לא מכניסה את כל כולה לכך וממילא הקליפה מקבלת רק את האחוריים של הקדושה. או במילים אחרות 'כלאחר יד'. בנוסף, גם את האחוריים היא מקבלת רק על ידי צמצומים ומסכים רבים, בשביל שהאור יצליח להיכנס למקומות הכי גשמיים ולהשפיע לגויים עושר וכבוד וכו'.
בניגוד לגויים, היהודים מקבלים את החיות שלהם מהפנים של הקדושה, בסבר פנים יפות. אצל היהודים הקדושה שורה בחפץ לב והיא נותנת את כל כולה, וכל אחד מקבל את האור לפי שורש נשמתו.
עד כאן הסברנו כיצד האלוקות נכנסת בקליפות, מחר נחזור לקטע מ"צוואת הריב"ש" שמסביר מה עושים כאשר גוי מבלבל אדם שנמצא באמצע התפילה, קטע שהכעיס כל מיני אנשים.
