היום נלמד פרק נוסף ואחרון מאיגרת כ"ו באגרת הקודש, בה מתמודד בעל התניא עם טענה שביקשה לומר כי לעתיד לבוא תילמד רק פנימיות התורה ולא יילמדו עוד את תורת הנגלה. בעל התניא שולל את הטענה הזו, המסתמכת לכאורה על דברי הזהר הקדוש וחז"ל.
הזוהר אומר שבגאולה כבר תלמידי החכמים יהיו עצמאיים. הם לא יצטרכו להתפרנס מעמי הארץ. כיצד יהיה הלימוד בזמן הגאולה? מה יהיה תכליתו?
בגאולה השכינה לא תהיה בגלות. הניצוצות יתבררו ולא יהיה ערבוב בין הטוב לרע. יהיה ברור מה טוב ומה רע, וממילא לא יהיה לרע שום קיום, אף אחד לא ילך עליו. אם כך כבר לא יצטרכו לברר את העולם. ולשם מה ילמדו תורה?
מסביר אדמו"ר הזקן, שבגאולה במקום 'עבודת הבירורים' תהיה 'עבודת הייחודים'. בעבודה זו ממשיכים אורות עליונים שיותר גבוהים מעולם האצילות.
עבודת הייחודים נעשית על ידי פנימיות התורה. על ידי הכוונות שמכוונים בקיום המצוות. בגלל ששורש המצוות הוא גבוה מאוד, ב'אין סוף ברוך הוא'. על ידי שורשם הגבוה אפשר להמשיך בכוונות עליונות, אורות גבוהים מאוד, שיאירו בתוך העולם. זו נקראת 'עבודת הייחודים' שמייחדים 'קוב"ה ושכינתיה' את המקום הכי גבוה של ה' עם העולם הזה.
בגאולה העבודה תהיה על ידי פנימיות התורה. כי היא הפנימיות והשורש של המצוות ומלמדת על הטעמים הנסתרים שלהם. את ההלכות הרגילות לא כל כך יצטרכו ללמוד. ידעו אותם ולא ישכחו, וגם פחות יווצרו בעיות כי "לא יארע לצדיק על און", ואפשר לומר גם שעל ידי פנימיות התורה ידעו את כל ההלכות (כמו אברהם אבינו).
עמי הארץ וה'ערב רב' ימשיכו ללמוד את ההלכות. אצלם הרע לא נעלם לגמרי וימשיכו להיות אצלם בעיות הלכתיות, הם גם יצטרכו להתיש ולברר את הרע שיש להם על ידי ההלכות של חלק ה'נגלה'.
לסיכום: באגרת זו למדנו, שבזמן הגלות לומדים תורה ובכך מבררים את הניצוצות הקדושים מתוך הרע של עולם הזה, ולכן לומדים הלכות. אך בזמן הגאולה הקדושה תשלוט לגמרי, כל העבודה תהיה בשביל להמשיך אורות יותר עליונים ויותר עליונים מהקב"ה עצמו, ולכן לומדים סודות ופנימיות התורה. בכך הבנו את הזוהר שאומר שבזמן הגלות שולטת הקליפה (כי התורה כל הזמן מתעסקת איתה). ובזמן הגאולה, תהיה רק קדושה ולא תהיה קליפה בכלל.
