יום רביעי כ”ג סיוון, פרק א' הלכות נערה בתולה
נושא חדש
חובות האונס והמפתה
מי שפיתה בתולה, קונסים אותו משקל חמישים סלעים של כסף מזוקק (הסלע הוא מטבע שמשקלו 384 שעורים) -וזה הוא הנקרא קנס. וכן אם אנס אותה. וקנס זה מצות עשה של תורה. ומה ההבדל בין מפתה לאונס ?מפתה, לרצונה; ואונס, שבא עליה בעל כורחה.
כל הנבעלת בשדה–הרי זו בחזקת אנוסה, ודנין בו דין אונס: עד שיעידו העדים שברצונה נבעלה. וכל הנבעלת בעיר–הרי זו בחזקת מפותה, מפני שלא זעקה: עד שיעידו העדים שהיא אנוסה; כגון ששלף חרב ואמר לה, אם תזעקי אהרוג אותך.
אין האונס או המפתה חייב בקנס, אלא אם היו עדים; ואינו צריך התראה. ומאימתיי יהיה לבת קנס ?מאחר שלוש שנים , עד שתבגור.
מפתה ואונס – נקנסים או כונסים את האשה (אם מסכימה ואינה אסורה לו).
הייתה אנוסה זו אסורה על האונס, או המפתה אם הייתה מחייבי כרתות, כגון אחותו ודודתו או שהייתה מחייבי לאוין–אם התרו בו, הרי זה לוקה ואינו משלם קנס. הייתה מחייבי עשה, או שנייה וכיוצא בה שאסורה מדברי סופרים–בין התרו בו בין לא התרו בו, חייב בקנס.