יום שלישי ט"ו סיוון, פרק א' הלכות ייבום וחליצה
נושא חדש - חובת ייבום וחליצה
מצות עשה מן התורה שייבם אדם אשת אחיו מאביו אם מת בלא ילדים.
לא רצה לייבם, או שלא רצתה האשה -הרי זה חולץ לה, ואחר כך תהיה מותרת להינשא לאחר; ומצות עשה מן התורה לחלוץ אם לא רצה לייבם. ומצות ייבום, קודמת למצות חליצה.
אם השאיר האח הנפטר בן או בת אפילו ממזר, או עובד עבודה זרה הרי זה פוטר את אשתו מיבום/חליצה, -אבל בנו מן השפחה, ומן הנוכרית -אינו פוטר.
מהתורה מי שמת והניח אשתו מעוברת -אם הפילה אחר מותו, הרי זו תתייבם; ואם ילדה ויצא הוולד חי לאוויר העולם -אפילו מת בשעה שנולד אימו פטורה מן החליצה, ומן הייבום.
מדברי סופרים אם הוולד לא נולד לאחר 9 ירחי לידה יש להמתין 30 יום לאחר הלידה -אם נפטר בתוך 30 יום יש לחלוץ את האשה (ולא ליבם).
אחים מן האם -אינם חשובים אחים אלא לאבלות, ולעדות; אבל לעניין ירושה, או לייבום וחליצה -לא.
מי שהיו לו נשים רבות, ומת–ביאתה או חליצתה של אחת מהן, פוטרת את השאר; ואינו מייבם לשתיים.
יבום וחליצה, אוסרים לו את קרובותיה, גיל היבם–גם בקטן, חליצה -רק בגדול.
יש להמתין 90 יום ממות הבעל ליבום/חליצה ולא מתייבמת מעוברת.
