איך להכין ארוחה נפלאה בטבע בלי להביא כלום מהבית?

הצטרפו אל עמיתים לטיולים לסיור בעמק בית שאן תוך לימוד על סודותיהם של צמחי המרפא והמאכל בטבע.

"ומשירת העשבים נעשה ניגון של הלב" – רבי נחמן מברסלב. מי אינו מכיר את ההתלבטות בין הרעב לידיעת הארץ, לבין הארוחות המפנקות המוגשות בבתי הקפה בבוקר יום השישי?

למזלנו מורה הדרך הניפלא שמשון ברזני הינו גם שף טבעוני ידוע המשלב שני מאוויים אלו לסיור מושקע, מפנק וממלא.

טיילת בית שאן

בבוקר שישי הכתפנו תרמיל על שכם, ארזנו מחבת, סכין חיתוך ומעט שמן בישול, ונפגשנו עם חבורת העמיתים בלב העיר בית שאן, בסמוך לאחד ממרכזי המסחר המתעוררים להם לאיטם.

ראשית פותח עמית אררט בברכו את המצטרפים החדשים לעמיתים וחולק מעט מתהליך תכנון הסיורים המונע בזכות אהבת הארץ של חברי 'עמיתים לטיולים' שבתורו מדרבן את המדריכים ליזום ולארגן עוד ועוד סיורים ייחודיים, שזאת הפעם אורגן ביוזמת מורה הדרך הנפלא שמשון ברזני להכרת הצומח בעמק בית שאן, האפשרויות התזונתיות הגלומות בשפע הצומח סביבנו ואף טעימה קטנה מאוצרות הארכיאולוגיה שהתגלו בסביבה.

באומרו זאת מעביר עמית את מגבר הקול אל שמשון הפותח בציינו כי בחר לחלקו הראשון של הסיור קטע עירוני על מנת להמחיש את השפע הקיים מתחת לאפנו ופותח את התיאבון בהצביעו אל עץ החרוב הענף תחתיו אנו מקובצים ואל שפע פרותיו הנערמים תחת רגלינו תוך שהוא מזכיר כי רבי שמעון בר יוחאי ובנו התכלכלו מפרי החרוב במערה שנים רבות.

מרצנו דורש נאה ואף נאה מקיים ושולף מתוך תרמילו מיכל מלא במשקה חרובים מתקתק שהכין מבעוד מועד, ובעוד אנו לוגמים מוסיף ומוציא מתרמילו מעדן אותו הכין מזרעי החרוב על ידי שטיפה ובישול מספר שעות, חטיף המתפצח בדומה לקטניה וממלא את הפה בארומה שוקולדית. תרמיל הפלא חסר התחתית מספק גם חבילה של עלי קקטוס הצבר אותם בוצע השף שמשון במיומנות לפרוסות עסיסיות בעלות טעם המזכיר מלפפון, תוך שאנו למדים כי עלים מלאי מים אלו יכולים לכלכל הלך צמא התועה לו במדבר.

בעוד אנו מתענגים על המטעמים הלא מוכרים מוביל מרצנו את חבורת העמיתים אל תוך העשביה הגבוהה הצומחת פרא בשולי הדרך ומניף גדילן מצוי. בעוד אנו למדים על סגולותיו הרפואיות של קוץ נפוץ זה מקלף שמשון את הקוצים ומיד נוגס בגבעול העבה, כמובן שכולנו מחקים את מעשיו ונהנים מהגבעולים העסיסיים המלאים בטעם של סלט מתובל היטב. אנו ממשיכים בליחוך המודרך וסלק בר בעל טעם עשיר אך חריף מעט מוצא את דרכו אל לוענו ואליו מצטרפים דרדר בר מריר, חוחן בעל גבעול בשרני אך טעם עדין, בן חרדל ממנו פותח התבלין הירוק רוקט, עלי חרצית בעלי טעם עז וחרדל לבן המתעקש לפרוח בצהוב למרות השם המלומד אשר ניתן לו, וחיש קל אנו מנכשים את העשביה לשמחת עיריית בית שאן....

שמשון ממשיך לחלק עצות קולנריות ואל שפע הטעמים מצטרפת חלמית בעל טעם תפל מעט המזכיר לחם, וגזר קיפח שלמרבה ההפתעה טעמו זהה לזה של... גזר.

אנו ממשיכים למלא את תרמילינו מכל טוב הארץ תוך שאנו למדים על תכונותיו הרעילות של הכלך, שבשלהן בהמות ואף אוכלי על שתיים נמנעים ממנו, ועל פרחי לשון הפר המצרית, עכנאי יהודה ובקיית הכלאיים השופעים טעם וצבע ומתאימים לקישוט הסלט. אנו נזהרים לא לדרוך על ארוחת הבוקר בדרכנו ומלקטים גבעולי מקור חסידה הניכרים בטעם של ממתק ייחודי, ואוספים מעט שמיר לתיבול הארוחה.

תוך שאנו רושמים מתכונים במרץ קוטף השף שמשון מעט מצמח צמר הסלעים אשר לאחר ייבוש משמש חומר דלק נוח להבערה בניצוץ של אבן אש, למי ששכח את המצית בבית.

לסיום ארוחת הבוקר הדשנה מזמין אותנו שמשון לביתו הממוקם בסמוך שם אנו עוזרים לנכש מגינתו כוכבית מצויה בעלת פרחים לבנים זעירים וטעם מתקתק ולמדים מסודות המטבח הכורדי שהוא היחיד אשר משתמש בצמח הלוף הרעיל לאחר בישול עמוק המפרק את הצמח מרעלניו למעדן האופייני לעדה.

המפלים הלבנים

לאחר ארוחת הבוקר המושקעת אנו שבים לרכבים ושמים פעמינו אל המפלים הלבנים הסמוכים לקיבוץ עין הנציב. בצל שיזף ענק מסתתרים להם זוג מפלים מדורגים אשר בועיות האויר המלבינות בבריכה אליה הם נשפכים בשצף זיכו אותם בשמם.

שמשון מבאר כי פנינת טבע זו הינה למעשה שילוב מחוכם של תעשיה, חקלאות ותיירות שכן מקור המים של נחל זה הינו מפעל מיהול מים הנמצא כשני קילומטרים במעלה הזרם ואשר תפקידו למהול את מי המעיינות הרבים השופעים בעמק אשר מימיהם נובעים בדרגת מליחות שונה על מנת להשיג ניצול מירבי של נוזל החיים תוך התאמת רמת המליחות לדרישת הגידולים החקלאיים השונים ובריכות הדגים הרבות אשר בעמק. עודפי המים ממפעל המיהול מוזרמים במורד מדרגת העמק ליצירת מוקד משיכה קייטני, ולאחר הגעת המים אל תחתית מדרגת העמק הם מניעים טורבינה ליצירת חשמל נקי.

לשאלת העמיתים מבאר מדריכנו כי בין שטחו של העמק הנקרא במת העמק לשטח הנמוך יותר של גאון הירדן מגשרים שני צוקים נישאים הנקראים מדרגות העמק, צוקים אשר בשל הקושי בעיבוד חקלאי של המצוק התלול נותרה בהם שמורת טבע עשירה בצומח וגם בממצאים ארכיאולוגיים אשר המסקרן שבהם נמצא כמה עשרות מטרים ממיקומנו במורד המדרגה.

בעוד המוני המטיילים צופים יורד שמשון מטה אל שרידי מערה אשר גגה קרס אי אז ומדגים תוך הנפת צילומי ממצאים שהתגלו במקום, ביניהם חרבות וכדים מרשימים, כי מדובר במערת קבורה מתקופת האבות אשר הירידה אליה היתה בפיר אנכי ממנו הסתעפו שתי כניסות אל חללי הקבורה (על שמן ניקרא סוג המערה), בדומה למערות האופייניות להר חברון מאותה תקופה שהידועה שבהן היא לא אחרת מאשר מערת המכפלה!

לקינוח לא שוכח שמשון לחבוש את כובע השף ומדגים (באומץ!) כיצד אוכלים עלי סרפד על ידי קיפולם לחצי ומוללות בין האצבעות להסרת שערות הרעל לפני האכילה.

טיפוס קל צפונה מוביל את קבוצתנו אל שפת מכתש רחב ידיים, מדריכנו מפנה את תשומת ליבנו לכך שלמרות גשמי השבוע שעבר האדמה יבשה לחלוטין ואיננו צריכים לפלס את דרכנו בבוץ, חלק מכך כמובן בשל הקשר המיוחד של העמיתים לארץ אך חלק אחר הינו בשל הקרקע החרסיתית האטומה למים שנכרתה בשל תכונה זו ליצירת פצע בנוף. ניסיונות להסב מכתש זה לשימוש כבריכת דגים וכמאגר מים לא צלחו והוא ממתין עדיין לשיקום.

אנו ממשיכים ללחך סביב שפת המכתש בדרכנו צפונה מעל הנוף המרהיב של גאון הירדן, טוריים מצויים הפורחים בלבן וטעמם כשל חרדל משובח, לשון פר סמורה שפרחיה הלבנים והעשירים בצוף מתקתק נהדרים לקישוט הסלט, מגלים אלקנה סמורה אשר משורשיה מכינים את הצבע הכתום שמשמש לטקס החינה, (ככל הנראה השם חינה הינו שיבוש של שם הצמח אלקנה) ובסמוך לה שיבולת שועל שמגבעוליה הצעירים מוכנות משרוקיות לשמחת הצעירים והצעירים ברוחם.

לקול השריקות אנו חולפים על פני מערת מכפלה נוספת, ומלקטים טיון דביק וג'עדה המצויינים לחליטת תה.

ריח נעים של טורייים מצויים מלווה את דרכנו בתוך כל השפע הזה עד שלפתע נעצר מדריכנו ומטפס אל צלע מדרגת העמק לעבר שרידיה של אמת מים עתיקה. כאשר הוא מורם מעם מרביץ בנו שמשון תורה, ואנו למדים על הפיגם הפטור מן המעשרות, ועל החציר המוזכר בספר ישעיהו שהם אולי הטוריים מהם ליקטנו קודם.

אנו מגלים כי אמת המים עליה עומד שמשון הינה שריד לאמות המים הרבות אשר כיסו את העמק ונעלמו כלא היו תחת לחץ ההשקיה והחריש המודרניים ורק כאן על המצוק ניתן להיווכח בשרידי האמות ואף בשרידי שתי תחנות קמח הבולטות משפת המדרגה תחתינו אליהן הובילה האמה.

עמוסי פרי האדמה אנו שבים אל המפלים שם נשלפים כבמטה קסם משום מקום שולחנות פיקניק, גזיות ומחבתות (איך הוא עושה את זה?) ומשתה העמיתים נפתח בהפרשת חלה שלאחריה אופים הזאטוטים פיתות משובחות על סאג' בעוד השף שמשון מכין חביתות ירק משובחות משלל הליקוט הנעלמות להם חיש קל בליווי תה נהדר הנרקח מצמח הג'עדה.

את האירוח המופלא אנו מסיימים בשירה בצוותא של שירת העשבים אשר לרבי נחמן, המזכירה כי לא רק הבטן אלא בעיקר הלב מתמלא מהיופי והשפע הנובעים מאדמתנו.

תודה ענקית וחיבוק חם למורה הדרך המופלא שמשון ברזני על סיור מושקע מעל ומעבר בין פלאי העמק והאדמה,

לסבא-עמית על עוד סיור מרחיב לב ויוצא דופן,

ולהמוני העמיתים שהצטרפו אל שירת העשבים.