הצטרפו לטיול נדיר בשטחי האש בגבול מצרים

סיכום סיור נוסף של חבורת המטיילים עמיתים לטיולים.

בלילה ההוא נדדה שנתו של ידידנו מורה הדרך רון חרמוני, ותוך כדי נים לא נים שאל עצמו מהו בארצנו הקטנטונת המקום המרוחק ביותר והקשה ביותר להגיע אליו. איפה כאן זה סוף העולם? איזה אתגר נציב לעמית אררט וחבורת העמיתים הנלהבים שלו שעוד לא הצבנו?

אחרי חשיבה לא ארוכה, ענה לעצמו שעל ההגדרה הזאת עונה כל מקום שהוא מדרום למכתש רמון, מערבית לכביש אילת המערבי, זה שמוביל לאילת, ומספיק מרוחק צפונה מאילת. המקום צריך להיות נידח דיו, שדרכי הג'יפים לא עוברות שם, וגם כזה שרק יודעי ח"ן שממש רוצים, מגיעים אליו.

קם רון בבוקר שם את האצבע על המפה ואמר זה המקום - "רמת סירה". שמעתם על "רמת סירה"? לא תאמינו כמה שהמקום נידח. בגלל שזהו שטח אש של חיל האוויר ורפא"ל, לא מומלץ לאף ג'יפאי להסתובב באזור. המקום בקלות יכול להיות המקום האחרון שאליו יגיע, סוף העולם.

 אחרי שגיבש את חלומו, חייג רון לשלושה גורמים. עם הצבא בדק מתי המקום פתוח למטיילים, עם מזג אוויר בדק שלא נתפס חלילה בשיטפון קטלני, והשלישי לעמית אררט ידידנו אשר על הלוגיסטיקה. ועמית כמו עמית לא ייתן לחלון ההזדמנות הצר הזה לחמוק.

הפרומושן היה קניון עדה ובארותיה. מקום חביב ומטויל רבות בעליל. כמו שאומרים הילדים המרק זה רק התירוץ לשקדים. קניון עדה היה קינוח לארוחה דשנה ומלאה של תופעות טבע, גיאולוגיה, בוטניקה, מפלים מרשימים, מצוקים מדהימים, גבים מלאים במים, צמחיית מדבר מתעוררת וידיעת הארץ עם הרבה אהבה. והכל מתובל בהסברים מלומדים וסיפורים מלבבים של רון חרמוני הנ"ל. עוד טיול מרשים של 'עמיתים לטיולים'.

עם צאת השבת יצאנו לדרכנו ל"חניון אשלים", באמצעו של נחל פארן האגדי בסמוך לשפך של נחל סירה. הגענו בחצות הלילה פתחנו אוהלים, שק"שים וחטפנו שינה לכמה שעות. תפילה עם הזריחה וקדימה לדרך.

בשש וחצי השתחלנו אל פתחו של "נחל סירה" בדרכנו אל "כס השטן". לשווא תחפשו במפות, לא תמצאו. הבעלים של "עמוד ענן" מוחק הציון בכל פעם שמישהו מעז להעלות. כדי להגיע לשם צריך שמישהו שכבר היה שם יוביל אותך. לא יאומן שיש עוד פינות נדירות כאלה בארץ!

@gallery+article@

בנחל סירה יש שתי תופעות גיאולוגיות נדירות ועוד אחת - לא נדירה - "סתם" מרשימה. יש את "מעויני סירה" - סלע קרקעית הנחל עשויה מאבן קירטון ועליה רואים שתי וערב קווים ארוכים שמייצרים בהצטלבותם מעוינים. אלה נוצרו כתוצאה מלחצים טקטוניים שגרמו לו להיחרץ במעוינים. תופעות כאלה בדרך כלל לא רואים כי הן מוסתרות עמוק באדמה. כאן מתחתר לו נחל סירה ובדרכו אל נחל פארן חשף את משטח הסלע עם המעוינים.

כבר מתחילת ההליכה נתקלנו בגבי-מים מלאים, בצמחים שונים, בפטריית אבן גדולה וחסרת שם. כשהשמש עדיין מוסתרת בשעה המוקדמת של הבוקר והאוויר עדיין צונן, הגענו אל ראשו של מפל מים (יבש) ענק ומרשים. התחלה מבטיחה ליום עמוס וגדוש. לאחר שעה נוספת של הליכה בנחל הכריז רון על ארוחת בוקר - סבבה. עוד הוסיף כלאחר יד ואמר שמי שמעוניין לבוא לראות "תופעה גיאולוגית" מעניינת מוזמן לוותר על הארוחה ולבוא איתו, שניים שלושה קילומטר אקסטרה. הלכנו ולא הצטערנו. הגענו אל "כס השטן". נסו לעשות על זה גוגל, ותקבלו צמרמורת.

מדובר בסלע סגלגל גדול, ניצב כמו ביצה שעומדת על קודקודה. הסלע נשבר במרכזו וקיבל צורה של כסא גדול עם חור במקום שבו נהוג לשבת. מסביב לחור רואים שכבות כמו של בצל חתוך של שלבים בהתפתחות הסלע לגבישים כמו טבור שממנו התפתח הסלע כולו. רון טוען שאין בארץ עוד סלע מיוחד שכזה.

בתוך הכסא ולמרגלותיו מפוזרים גבישי קלציט שקופים למחצה כמו זכוכית מט חלבית. סוג של סידן פחמתי (CaCO3), אחד המינרלים הנפוצים ביותר על פני כדור הארץ ומהווה מרכיב מרכזי בעצמות בעלי חיים, ולכן גם בסלעי משקע ובאבן גיר. הוא גם המינרל שממנו עשויים נטיפים וזקיפים במערות. המידע שהביא רון והשיחות שהתפתחו אחר כך עוררו אותי לקרוא מעט על הקלציט ובמיוחד על "הבולבוסין" שאותם ראינו לאורך כל המסע, בנחל סירה ברמת סירה ובנחלים הנשפכים לנחל פארן. פגשנו בולבוסים ענקיים מונחים על מדפי הסלע שהקיפו מפל מים ענק ומרשים, כאבני קלע עתיקות שננעצו בצוקים במטח אחד. מוצר מדף.

בולבוסים בארמית לשונם של חז"ל, משמעו תפוחי אדמה. אלה סלעים שמזכירים תפוח אדמה גדול ופחוס. הם עשויים תרכיזי קלציט. כס השטן הוא סוג של בולבוס גדול מאד מאד. בגליל קוראים לבולבוסים "אבטיחי אליהו".

תהליך היווצרותם של הבולבוסים היה במשך זמן רב בגדר תעלומה. משהתברר שבמרכזם של בולבוסים שבורים מוצאים תמיד שרידים אורגניים כמו שלד מקורי של דג, צדפות או מאובנים הוברר התהליך. משמת אותו בעל חיים ימי שקעו עצמותיו לקרקעית הים אל תוך בוצה של חומרים שנסחפו מן היבשה, חומרי בליה וסחף. עכשיו, בתהליך דומה למה שקורה בהזרעת עננים עם יודיד-הכסף במאמץ לסחוט גשם, גרגר יודיד-הכסף מגבש סביבו בתוך הענן במצב קרוב לרוויה טיפת מים ומאלצת את הענן לייצר גשם.

תהליך התגבשות דומה, של קלציט יש גם בקצה הטיפה שמייצרת נטיפים וזקיפים במערות. טיפת מים רוויה בסידן פחמתי מתגבשת מתקשה ומייצרת אבן גבישית קשה. גם הבולבוסים, בתהליך כימי-פיזיקלי דומה, במשך שנים ארוכות, אותו "מרכז גיבוש" אורגני של שרידי הדג מגבש סביבו בסיוע לחץ עצום של הידוק ודחיסה את הבוצה שנמצאת סביבו, במצב קרוב לרוויה (בוץ), לסלע כדורי קשה.

הקלציט הלך התגבש ותפח בתוך הבוץ ללא כיוון מסוים ומכאן הצורה הכדורית. במקרים רבים החומציות הגבוהה פירקה את החומר האורגני המקורי והפכה אותו למאובן. להרבה מהבולבוסים יש קליפות של אבן צור חומה וקשה.

הסבר אפשרי לתופעה הוא שונות ברמת החומציות. זו השתנתה מאזור ההתגבשות הראשוני לרמת חומציות אחרת בשלבים מאוחרים יותר של ההיווצרות. בשלב עוד יותר מאוחר גם הבוצה חסרת הצורה שמסביב לבולבוס הפכה לסלע ללא מרכזי גיבוש מיוחדים. בולבוסים הם ערך טבע מוגן על פי החוק בישראל. בכניסה לעיר ערד ניצב פסל, עמוד של בולבוסין משופדים.

לאחר שחזרנו אל הקבוצה שבלסה את ארוחת הבוקר הבטיח רון שבהמשך היום יספר על שמעון פרסקי, על עמלק ועל ועדת השמות.

ואכן אחרי שחצינו את רמת סירה המרשימה, שם ראינו עקבות של בעלי חיים, נמרים? צבאים? כלבים? לך תדע.  זהינו עוד כמה צמחים מעניינים. לוחש סוד מספר לנו רון על "שכרון המדבר" - צמח נרקוטי שבתמהיל הנכון בתה הבדואים מתמסטלים איתו. לא, הוא לא יגלה לנו  מה התמהיל. על צמח אחר סיפר שאיתו מרגיעים את הגמלים גם הוא צמח נרקוטי משובח. טיפסנו אל תצפית בגבעות הגבוהות ועליהן מטרות של חיל האוויר ורפא"ל, עוד חצינו מה שנראה כמו שדה מוקשים… לאחר כל זה הגיע זמן סיפור.

עד מלחמת השחרור לא היו מפות טובות של האזור הדרומי של הנגב,  גם אז זה היה סוף העולם. ב 1945 באישורו של בן גוריון כהכנה לכיבוש הנגב יצאה מרביבים משלחת משותפת של הפלמ"ח ו"הנוער - העובד - והלומד" של  14 חברים לבדוק את הדרך לאום-רשרש היא אילת.

בראש המשלחת היו שמעון פרסקי, והיוזם שמריה גוטמן. הם הצליחו להגיע עד ל'ביר אבן עוואדה" שקרויה היום "בארות עדה", בואדי אל-ג'ראפי,  שמשמעו בערבית - הגורף כל שבדרכו, ונקרא היום נחל פארן.

בהמשך הדרך נעצרו פרסקי ו 13  חבריו על ידי חיילים בריטים שהביאו אותם למעצר באום-רשרש.

כך הם השלימו את משימתם להגיע למפרץ אילת.

אום רשרש הייתה נקודת מוזנחת ולא מאוישת וכמובן שאי אפשר היה לשפוט אותם שם על השגת גבול. לכן הם נשלחו אחר כבוד לבאר שבע. שם הם השלימו את המשימה לחזור חזרה אל לב הארץ ולדווח על מה שקורה מדרום לרביבים.

מיד עם קום המדינה, נהג  בן גוריון כמו שכתוב "בראשית שמות ויקרא במדבר" - קודם לכל - בראשית - נקרא - שמות - לכל הדברים שיש במדבר. לצורך זה הוקמה ועדת השמות לאתרים בארץ.

קשה לי לקבל את הטענה שמגחיכה את עבודתה של ועדת השמות הממשלתית. בועדה היו חברים אנשי ספר תלמידי חכמים, יצחק בן צבי, מיכאל אבי-יונה, הרב ישעיהו שפירא, זאב וילנאי, פרופ' יוסף קלוזנר.

יותר מאוחר הצטרפו מאיר מדן אביו של הרב מדן, זאב משל, יוחנן אהרוני, צבי אילן, עזריה אלון, יצחק שלו, יואל אליצור ועוד. כולם חוקרים חכמים ויודעי ספר. 

מה מתאים יותר מהשם נחל פארן למקום שבו אפשר לדמיין עם רב יושב וממתין להנחיות בדרכו צפונה אל ארץ ישראל, באותו מקום שממנו יצאו המרגלים לחרוש את הארץ.

"וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי השם:  כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה.."  ובדרכם חזרה נאמר - "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ" ?

נחל פארן הוא נחל רחב ידיים, הגדול בנחלי הר הנגב. במקומות אחדים רוחבו מגיע לכקילומטר. הוא נחל האכזב הגדול בישראל, והשלישי בגודלו בין כל הנחלים בארץ אחרי הירדן והירמוך. פארן מרמז על פארות - צמרת גדולה ומסועפת. תחילתו עמוק בתוך בצפון סיני ואגן הניקוז שלו ענק. אם מדברים על יציאת מצרים של עם רב, נחל פארן יכול היה לשמש ערוץ מעבר להמון הבאים ממצרים לארץ ישראל בציר הדרומי של הנגב. מהגבעות הגבוהות של רמת סירה אפשר אפילו לראות את הר כרכום הוא (אולי) הר סיני בצפון מערב.

השם כרכום, לאותו הר שיש החושדים בו שעליו התבודד משה רבינו עם הקב"ה ועליו ניתנה תורה, באמת מגוחך. כשניתן לו השם לא העלתה בדעתה ועדת השמות איזה ממצאים טומנת בחובה שם האדמה. הועדה חשבה מן הסתם שהר סיני הוא אותו מקום מרוחק וביזארי בהרים הגבוהים של סיני, שחוץ מרושם ורוממות של מצוקים גבוהים, אין שם ממצאים ארכיאולוגים תומכים כלל וכלל. וככל שבוחנים את זה, ההר בסנטה קטרינה צריך להיפסל מלהיות הר סיני גם בגלל היותו מרוחק מאד ממסלול כניסה הגיוני לארץ ישראל, בהשוואה להר כרכום, נגיד.
מי הייתה אותה "עדה" שוועדת השמות העניקה לאותו נווה מדבר יפהפה שבו ביקרנו?

זהו פלא פלאים שהחלטתה של הועדה לקרוא לאתרים בנגב שנמצאים בסמוך להר סיני, (הוא הר כרכום שאותו לא זיהו) בשמותיהם של המשפחה הקרובה לעמלק (חוץ מהשם "עמלק" שאותו כמובן אסור להזכיר) ממש מתבקשת ומתיישבת על פי סדר האירועים שלאחר מתן תורה, בהתארגנות לכניסה לארץ, מיד לאחר חטא המרגלים -

"עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב, וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר" (במדבר יג כט). 'וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה'" (במדבר יד).  אחרי המלחמה הזאת שבה הוכה ישראל החלו הנדודים ארבעים שנה במדבר.

אם כן, כמתבקש, אותה "עדה" שוועדת השמות העניקה לאותו נווה מדבר יפהפה היתה סבתא של עמלק…. כמסופר בספר בראשית, עשו בנם של יצחק ורבקה לקח שתי נשים – עדה בת אילון החתי ואהליבמה בת ענה בת צבעון החיוי. (בראשית, כ"ו, ל"ד). מעדה נולד לעשו אליפז (אף הוא ישוב בקרבת מקום בערבה). ספר בראשית מספר על לידתו של אבי האומה העמלקי: "ותמנע הייתה פילגש לאליפז בן עשו, ותלד לאליפז את עמלק" (בראשית ל"ו, יב). אם כן, עדה היתה סבתא של עמלק….  ותמנע אמו...

חז"ל (סנהדרין צ"ט, ב) מספרים כי "תמנע בת מלכים הייתה... ורצתה להתגייר. באה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קיבלוה. הלכה והייתה פילגש לאליפז בן עשיו...יצא ממנה עמלק שציער את ישראל, ומה טעמו של הדבר? משום שלא היה עליהם להרחיקה" . לדברי חז"ל הסיבה לכך שעמלק הפך לרודפם של ישראל נעוצה בעובדה שאבותינו הרחיקו את תמנע בעת שזו רצתה לבוא לחסות בצל כנפי השכינה. עמלק בנה, הפנים את רגשות העלבון והתסכול על הדחיה שדחו את אימו, וגמר אומר בליבו לא לשכוח ולא לסלוח, אלא לנקום את עלבונה. יש הרואים בכך מסר שאין להרחיק גרים. כפיצוי שוכנת היום תמנע אחר כבוד מצפון לאילת בפארק מרשים עם עמודי שלמה העצומים בתוכו.

הקינוח לטיול כאמור היה קניון עדה. חריץ דרמטי ויפהפה, נקיק צר באורך של כ 400 מטרים. מי השיטפונות בדרכם אל נחל פארן חדרו אל סדק קטן ובמשך השנים הרחיבו אותו עד שבין קירות הקניון נוצר חריץ צר ומפותל שמאפשר בקושי מעבר בתוכו. קירות הקניון המרשימים מגיעים לגובה של עשרות מטרים. השכבה התחתונה עשויה מאבן חול אדומה וסלעי קונגלומרט. המסלול מוביל במעלה הנקיק אל שני סולמות גבוהים. בהמשך עולים אל קו הרכס בשביל צר ומפותל, המשקיף על נחל פארן הרחב ועל מרחבי המדבר סביב.
היה מסע כיפי מחכים ומעורר מחשבה. תודה לרון, לעמית ושאר העמיתים על יום נהדר במדבר.