סיכום סיור עמיתים לטיולים בגבעון הקדומה, כפי שכתב ירון בוצר - לימוד היסטוריה מעמיק בשבילי התנ"ך.
"על שבילי הארץ יש ללכת יחפים כי דורכים על הפסוקים" (רחבעם זאבי)
סוגיית זיהוי מיקומם של אתרים מקראיים מספקת עבודה רבה לחוקרים, אך אתרים שמקומם זוהה מעל לכל צל של ספק, כמו גבעון, אף שהם גוזלים מפרנסת חוקרי הארץ מאפשרים לנו להתחבר בצורה בלתי אמצעית אל תקופת המקרא ולרגע קל לפסוע בזהירות בין פסוקי המיקרא.
אל סיורנו יצאנו כ 250 אוהבי המולדת, מכל שכבות העם, ערב שביעי של פסח תשע"ח בשיירה מאובטחת המעוררת את סקרנות המקומיים בעודה עוברת בין בתי המידות של הכפר אל-ג'יב. תוך מספר דקות אנו מגיעים אל פאתי תל גבעון הנימצא במקום הגבוה בכפר ומתכנסים ברב עם סביב מדריכינו לשמיעת סקירה קצרה על המקום.
תוך שהוא מנצל את התרגשות הקהל מבקש חוקר הארץ מאיר רוטר להודות למכון ראשית ירושלים על מימון וארגון סיור נדיר זה שמאז הסכמי השלום למיניהם מתאפשר אך ורק בליווי צבאי, ומיד מעביר את רשות הדיבור לעמיתנו, אושיית ידיעת הארץ ז'אבו ארליך הסוקר בקצרה את המימצאים שנחשפו כאן: גבעון הוקמה על הר זה בשל המעיין המפכה בו ואשר במערכת המים הבנויה סביבו נערוך ביקור רטוב, ממשיך ומציין את החומה הכנענית ששרידיה נחשפו סביב לתל, את המתקנים החקלאיים במורדותיו וכן את שרידי בית העלמין מימי בית ראשון שבו כנראה קבורים אבותיו של שאול המלך (!) שמוצאם מגבעון.
לסיום סקירתו ממתיק עימנו ז'אבו סוד, חקירתו מראה כי המשכן אשר ידוע לנו ששכן בגבעון 44 שנים כנראה נימצא במדרון הנוח מצפון לפיסגת התל וכי הוא עסוק בניסיון נימרץ לאתר את שרידיו בכיוון זה, (כמובן שהצלחה תלווה בסיור נוסף...).
עלייה קצרה אל פסגת התל חולפת על פני שתי מונומנטים עגולים הבולטים מעל פני השטח אליהם מוביל גרם מדרגות מודרני הבנוי בצורה אליפטית הרמונית שכמו מתכתבת עם צורת הבניה המיקראית הסמוכה אלינו. סיור קצר בשטח מגלה כי הגדול מבין המבנים העגולים הינו בור מים ענק בקוטר של כמעט 12 מטר אשר גרם מדרגות ספירלי מתעקל עשרות מטרים אל מעמקיו, ואילו הקטן מביניהם הינו מתחם עגול התוחם מספר בורות החצובים אל קרקע הגיר בצורת פעמון ושימש כיקב קדום מתקופת המקרא, ושכמותו מוכרים גם מאתרים מקראיים אחרים מתקופת בית ראשון, ונקראים בשם מדעי על שם יקב זה "יקב גבעון".
בעוד אנו מסובין סביב מתחם היקב המשמש כאמפיתאטרון נוח לעת מצוא, פותח מאיר בסקירה של המאורעות ההיסטוריים שראו אבנים אלו, ראשיתם בהצעת הברית הערמומית של הגיבעונים השייכים לעם החיווי ליהושע ולאחר כריתת הברית עימם וגילוי ההונאה כיצד דן אותם יהושע לתפקיד חוטבי עצים ושואבי מים אך לא פוגע בהם, שכן ברית בעת המיקרא היתה דבר שאין להפירו אף אם נתקבלה בעורמה.
מאיר מזכיר מדוע מכל עמי הארץ ממהרים דווקא הגבעונים לכרות ברית עם ישראל, וזאת לאחר שכבני העם החיווי צרוב בזכרון הלאומי שלהם, כוחו של עם ישראל, עוד מן המפלה שספגו מבני ישראל בפרשת שכם ודינה. מאיר ממשיך וסוקר את ארבעת ערי הגבעונים: גבעון בה אנו נמצאים, כפירה המזוהה בסמוך לנטף, קריית יערים ליד אבו גוש ובארות בסמוך לאל-בירה.
מאיר מזכיר כיצד יהושע שחש לעזרת הגיבעונים אל מול קואליצית מלכי הדרום מביס את האחרונים תוך בקשת הסיוע המפורסמת מבורא עולם "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון", ומתעמק בעבודתם של הגיבעונים כחוטבי עצים ושואבי מים בעבודת המשכן תחת הלוויים שבשלה רכשו מיומנות לשימוש בקודש, מיומנותם זאת נדרשה בעת שנקראו גיבעוני קריית יערים לטפל בארון הברית עם חזרתו משבי הפלישתים מקום בו הידע שלהם בעבודת המשכן בא לידי תועלת.
מאיר מצטט ממאמרו של ז'אבו ומציין כי גבעון הינה עיר אבותיו של שאול המלך, סבו נזכר בספר דברי הימים כראש גבעון, ואילו משפחתו משפחת המטרי, התגוררה צמוד לכפירה גם היא טריטוריה גבעונית, וכי לאחר שהיו אלו בית שאול שערערו על הברית עימם ודחקו את הגיבעונים על מנת לפנות מקום לשבט בנימין הגדל ומתאושש מטראומת פילגש בגבעה, הרי שדווקא בתקופת מלכותו של דוד בא רעב גדול על הארץ, וזה בבקשו לפצות את הגיבעונים נעתר לבקשתם והסגיר לידיהם 7 מצאצאי שאול להוקיעם בגבעת שאול (בתרגום השבעים גבעון!).
מסביב לבריכה הסמוכה אלינו ניפגשו שר צבא דוד יואב בן צרויה ושר צבא איש בושת בן שאול, אבנר בן נר וניסו לפתור את הסכסוך הצבאי ביניהם בדו קרב של 12 נערים מכל צד ("ישחקו הנערים לפנינו") ולאחר שכל הנערים נהרגו פרצה מלחמת אחים קשה, ממנה נצרב בתודעה הלאומית הפסוק "הלנצח תאכל חרב?".
בגיבעון שכן המשכן 44 שנים לפני מעברו לבית המקדש וכמובן כאן שלמה מקבל את הנבואה על בניית המקדש!
מדריכנו ממשיך ומנווט במומחיות אל שלהי ימי בית ראשון עת גולים הגבעונים עם ישראל לבבל ואף זוכים לשיבת ציון, וכי בספר עזרא אף מצוין כי מלטיה הגבעוני מסייע בבנית חומת ירושלים.
מאיר ממשיך וסוקר את המידע הארכאולוגי מהתל, זיהוי המקום כגבעון הקדומה נתון היה בוויכוח עד לשנות ה-50 של המאה הקודמת, חברי המשלחת הבריטית לחקירת ארץ ישראל סקרו את התל וחשפו בו את מערות הקבורה במדרונו המזרחי של התל, מערות קבורה יפיפיות בעלות משכבי ראש, כיום אנו יודעים כי מדובר במערות קבורה מתקופת ההתנחלות והמלוכה, אך חברי המשלחת שייכום לתקופה הרומית, אולם דווקא מערת קבורה מרשימה ועתירת ממצאים שהגלתה במקרה בחפירה חקלאית של תושב המקום, הביאה לחפירה מסודרת של ארכיאולוג ירדני (דג'אני) שפרסום ממצאי חפירתו נחשבים כאבן דרך חשובה בחקר התל, על פי שלל הממצאים (מעל 500!) שנמצאו בחפירתו, תוארכו הקברים למן ראשית תקופת ההתנחלות, ועד סוף ימי בית ראשון, לציין כי הקברים שנסקרו על ידי המשלחת הבריטית וכן על ידי הירדני, שבו ונסקרו ונחקרו על ידי זאב משל וחוג הנוער של מלח"מ בראשית שנות ה-80, והוסיפו מידע חשוב ורב על התקופה הישראלית בתל, ועל מידת האמה הראשונה.
חפירה מסודרת ראשונה של התל כולו בוצעה משך 5 עונות מאז 1958 על ידי משלחת משותפת לגופים שונים בראשות הארכיאולוג פריצ'רד שהיה הראשון לחשוף בעמל רב את מערכות המים, הן את הבריכה והן את מערכת הנקבה הנסתרת, וכן לתארך את התל למן התקופה הכנענית הקדומה, ועד שלהי בית ראשון, ושוב בתקופה הרומית.
עם סיום הסקירה ההיסטורית והארכאולוגית מעביר מאיר את המיקרופון אל דר' דוד אלגביש מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן. דוד המומחה מדייק מהמקרא וחושף פרטים ניסתרים המיתגלים רק תוך התעמקות של שנים בטקסט:
הגיבעונים בני העם החיווי (אשר נזכר רק בתנ"ך כנראה עקב היותו עם קטן) שישב מלבד בארבעת הערים הנזכרות גם באזור שכם ועל מורדות החרמון היה זקוק נואשות לברית אסטרטגית אל מול עמי האזור החזקים ממנו (ברית שאף הוכחה עת יהושע נזעק לעזרתם). עוד ממשיך דוד לדייק מן הסיפור התנ"כי ומראה כי יואב בן צרויה הגיע לבריכה ראשון לפני אבנר והיות שאזור בנימין היה שייך לממלכת איש בושת היתה זו התגרות שהובילה למלחמת אחים נוראית, ומכך שנימנים באופן חריג גם אבדות יואב המנצח אנו למדים כי הסבל היה הדדי וקשה לשני הצדדים.
ז'אבו הפוסע בדרמטיות אל תוך היקב משיב אותנו אל חג החירות ומקורן של כוסיות היין אותן לגמנו במהלכו. היות שענב היין הינו פרי עדין יחסית וטילטולו אל העיר מלווה בפחת גבוה מתחלק עיבודו לשתי חלקים, ראשית סחיטת התירוש בגת הסמוכה לכרמים, ולאחר מכן הטמנת כדי התירוש לזמן ארוך בבורות קרירים עד לסיום תהליך התסיסה במיבנה הנימצא בתוך חומות העיר לשם אבטחת התוצר, מבנה הניקרא כמובן יקב. ביקב המפואר סביבו אנו מסובין, נמצאו שרידים רבים של קנקני יין שכאלו ועל רבים מהם נכתב בכתב עיברי קדום השם 'גבענ' המציין את יקב המקור ומזהה מעל לכל ספק את העיר, רק חסר היה מעט יין בכדים להשלמת השמחה...
מורנו אף טורח ומגלה כי שיעור בכתב עיברי קדום חבוי לו בארנקנו בבקשו מהעמיתים לשלוף מטבע של שקל עליו כתוב בכתב זה 'יהד' ושל עשרה שקלים עליו כתוב 'לגאולת ציון' כמובן שכמה מהעמיתים החסכנים יותר משתמשים במטבעות שהשאילו מחבריהם...
מלבד השם גיבעון זוהו על קנקני היין מספר שמות אנשים וביניהם 'חנניה.נרא' קריאה מודרכת בספר דברי הימים מגלה כי נכדו של נר (דודו של שאול ואבי שר צבאו אבנר) נושא את השם חנניה, ובכך מחבר אותנו בצורה אישית ומרגשת אל תקופת שאול ודוד.
כאמור אנשי גיבעון נידונו לתפקיד חוטבי עצים ושואבי מים, את הנגריה עדיין לא מצאנו אך מערכת המים המפוארת של העיר נמצאה גם נמצאה ובהובלתו של מאיר אנו נכנסים אל הפתח הצר המוביל אליה. עם המעבר בפתח הצר מכה בנחיריים ריח הלחות המרמז על הצפון במעמקים, ותוך ירידה במעלות הניקבה הרחבה באופן מפתיע אנו מגיעים אל בריכה תת קרקעית הבנויה בצורת משולש שצלעו בת כ-4 מטרים ועומקה כמטר האוצרת בחובה מלבד מי מעיין גם מגוון פסולת פלסטיק (כנראה שלא מתקופת המקרא...) ואי אלו מכשולים תת מימיים המאלצים לחצות אותה בנעלי טרקים. מעברה השני של בריכת האגירה קיר חלקלק מאתגר מעט את חקירתנו אך פנס בין השיניים ואחיזה נחושה בשתי ידיים מאפשרת טיפוס קליל יחסית אל עברו השני לסיור נוח לאורכו של הפיר הרחב (מאוד) המוביל אל ליבו הפועם של תל גיבעון – המעיין ממנו התפתחה העיר לפני אלפי שנים.
את סיורנו אנו מסיימים שוב בשיירה המאובטחת ביציאה מן הכפר, תוך שאינני יכול להרהר כי לפני פרוץ השלום הביקור בגיבעון התאפשר ברכב פרטי וללא אבטחה כלל, חבל שמנהיגינו לא למדו מפרשת הגיבעונים כי לפני כריתת בריתות עם יושבי הארץ יש להישמר מאוד...
תודות:
למאיר רוטר על היוזמה לארגון הסיור, השגת האישורים הביטחוניים, על ההדרכה וההובלה של הסיור,
לז'אבו ארליך על שפע הידע וההדרכה השנונה,
לדוד אלגביש על שיעור מלומד ופרשנות חדשנית של המקרא,
למכון לראשית ירושלים על המימון והסיוע,
לסבא עמית על ציונות ללא גבולות, על ניהול הפרויקט כולו למן הרישום דרך התאום, ועד הפרטים הקטנים בשטח, כולל ישיבת קפ"ק מוקדמת עם מפקדי החטיבה והגדוד לאבטחת הסיור,
למדרשת הרי גופנא על העזרה והארגון,
לגדוד רמה של מג"ב ולמג"ד רג'ה קייס על האבטחה והסיור והלמידה,
לגדוד רם פיקוד העורף ולשלומי המג"ד על האבטחה והסיור והלמידה,
למח"ט בנימין אל"מ יובל גז, לק' הגמ"ר האוגדתי אליצור טרבלסי, לק' הגמ"ר בנימין דוד לדני על האישור והתאום לטיול מדהים זה
ולמאות העמיתים שיצאו לטייל בדרכי האבות.
