מבית האסורים יצא למלוך

י"ט כסלו, היום בו השתחרר אדמו"ר הזקן ממאסרו, נקבע במסורת החסידית כ"ראש השנה לחסידות", עד שאין היום מי שלא מכיר את התאריך. לכאורה, עם כל השמחה על שחרור צדיק חשוב ממאסר, מדוע להגדיר יום זה כ'ראש השנה'? אם רוצים לציין את 'נקודת הפתיחה' של החסידות לא מתאים יותר לקבוע את יום הולדתו של הבעל שם טוב, את תאריך סיום כתיבת ספר התניא או אירוע אחר כיוצא באלו?

המהפכה החסידית

כשרוצים להבין מה ענינו של ראש השנה לחסידות, יש לפנות לחג ראש השנה. חכמינו מלמדים כי "בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים". מפורש, איפוא, כי יציאת צדיק מבית סהר היא אחת מפניו של ראש השנה – הפן המתגלה במיוחד בראש השנה לחסידות.

פקידת העקרות ובטול השעבוד הם מילוי חסרון ותיקון עיוות במציאות – העקרות היא החריגה והלידה מחזירה את המציאות למסלולה; שעבוד עם ישראל במצרים הוא העיוות ובטולו (עוד לפני יציאת מצרים) מחזיר את עם ישראל לקיום רגיל. לעומת זאת, יציאת יוסף מבית האסורים אינה רק תיקון עיוות אלא מהפכה של ממש, שהרי יוסף הצדיק לא רק משתחרר לנפשו – הוא יוצא מבית הסוהר ישר אל כס המשנה למלך, האסיר הנחות בכלא המצרי הופך להיות השליט בכל ארץ מצרים! ,"מִבֵּית האסוּרִים יָצָא לִמְלֹך".

הממד המהפכני הזה של ראש השנה הוא המתאים ביותר לתנועת החסידות, שבאה לחולל מהפכה: מהפכת המעמדות, שהרימה את היהודי הפשוט משפל המדרגה למקום של כבוד; מהפכת ההפצה חוצה של חלק התורה הנסתר והפנימי ביותר והפיכתו למוקד החיים הקיומי והיום-יומי של הצבור הרחב; מהפכת שינוי הכיוון של היהדות, משקיעה של 'ירידת הדורות' לזריחה חדשה של 'עלית הדורות' לקראת "תורתו של משיח"; מהפכת הפניה מפרישות סגפנית לתיקון הגוף והעולם, עד ליעוד המהפכני של "אתהפכא חשוכא לנהורא וטעמין מרירו למיתקא" (הפיכת החושך לאור וטעימת המר למתוק). תכלית כל המהפכות היא להגיע למהפכה מגלות לגאולה – הדחף שהרבי מליובאוויטש ביטא במילים "הֲפוֹך את העולם היום!".

מבית האסורים יצא למלוך

יציאת הצדיק מבית האסורים אל כסא ההנהגה אינה רק דוגמה 'מקרית' למעבר קיצוני משפל המדרגה לרום המעלה. היא מבטאת שינוי אמתי ומוחלט בסדרי העולם, כזה שראוי להכתירו בתואר ראש השנה:

יוסף הצדיק, "בעל החלומות" והחזון, הוא מנהיג פוטנציאלי מנערותו, אך דווקא משום כך "ויקנאו בו אחיו" עד חוסר-יכולת לסבול את קיומו. המנהיג הצדיק מאתגר את כל המציאות הקיימת ולכן דבריו יכולים להיות רק באחד משני המקומות – בבית הסוהר או על כס המלכות.

מי שמסתפק בגבולות המציאות הקיימת יכול לשבת 'במקום טוב באמצע', לקרוא משם קריאות בינים ואולי אפילו לחולל שינויים קטנים. אך מי שמציב חזון חדש שלם ומהפכני מערער את יציבות המציאות הקיימת, אין עבורו מקום בתוכה והיא 'מדחיקה' אותו לבית הסהר. יציאת מנהיג-צדיק שכזה מבית הסוהר מלמדת שהמציאות הבשילה לקבל את דבריו וללכת לפי הנהגתו וחזונו.

אז והיום: בית הסוהר – סימן המנהיגות העתידית

אדמו"ר הזקן הושלך לכלא בתואנות שוא על מרידתו בשלטון הרוסי, תמיכתו בישוב היהודי בארץ ישראל ויסוד 'דת חדשה'. אך היה בטענות גרעין של אמת – אדמו"ר הזקן, אשר ניסח באופן שיטתי את תורת החסידות (עד שספר התניא מכונה "התורה שבכתב של החסידות"), באמת בנה סדר עולם חדש. הישיבה בכלא בטאה התנגדות של המציאות לאור החדש, ובמובנים רבים סימנה את אדמו"ר הזקן כמנהיג המהלך, שיציאתו מהכלא הודיעה על פתיחת עידן חדש, בו דרך החסידות מנהיגה את המציאות לשינוי.

שורות אלה נכתבות בשבוע בו הוארכה בחצי שנה נוספת תקופת מאסרו-גזילתו של מבנה ישיבת "עוד יוסף חי" (ולצלילי הפגנה כנגד פעילות בית הספר לתורת הנפש בשיטת הבעל שם טוב, אחד הביטויים המרהיבים בימינו ליישום של תורת החסידות). מנין בא הדחף לפעול באופן בלתי-פרופורציונאלי – שאינו מופעל אף כנגד שונאי ישראל ואויביה הגדולים ביותר, הפוגעים בנפשנו השכם והערב – כנגד מי שבסך הכל משמיע באופן צלול את קול התורה?

התבוננות לעומק מזהה שפעולות אלה באות מתוך התחושה, הבלתי-מודעת לעתים, שנשמעים כאן דיבורים שלא ניתן להתעלם מהם – גישה מאתגרת המציעה סדר יום יהודי אמתי, חדש ושונה. המנהיג מכונה בעם ישראל "דַבָּר" – אין כחו אלא בדיבור צלול, מתוך אהבת ישראל, וללא כל הפעלת כח (כפי שהיתה המהפכה החסידית כולה). אמנם, דיבורים כאלה, מרגישים המנהיגים הנוכחיים, צריכים להעלים – או לפנות עבורם את כסא ההנהגה. הפעולות הללו 'מסמנות' היכן צומחת המנהיגות העתידית, וכך תובעות להמשיך להשמיע בקול צלול – רם, ברור ומדויק עוד יותר מקודם – את דרך התורה ופנימיות התורה, שבקרוב ממש 'מבית האסורים תצא למלוך'.

ברוח זו, נפגש כולנו בהתוועדות י"ט כסלו, עם עוצמות של שמחה ומהפכנות. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו!

פורסם לראשונה בעלון 'גל עיני'