"ספר הזוהר הוא המפתח לראות את הגאולה בכל רגע"

פרשת בהר תשע"ח

גאולה בספר הזוהר

אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה

וּמִי שֶׁאֵינוֹ מִתְבּוֹנֵן בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ לֹא יַרְגִּישׁ בָּהּ מְאוּמָה

כתב ה"חפץ חיים", כי אם אדם לא מתבונן בנושא הגאולה ולומד אותו, הוא עלול לחיות בתוכה ולא להרגיש אותה כלל: "כָּל עִנְיָן רוּחָנִי לֹא יִהְיֶה נִכָּר עֶרְכּוֹ וְלֹא יִהְיֶה מֻרְגָּשׁ טַעֲמוֹ רַק לַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ, וכו'. וּמַמָּשׁ כָּזֶה תִהְיֶה בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת הַשְּׁכִינָה בְּכָל הָעוֹלָם, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מִתְבּוֹנֵן בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ לֹא יַרְגִּישׁ בָּהּ מְאוּמָה" (בית השואבה יב).

ואיך אפשר להתבונן בגאולה ולהרגיש אותה? כיוון שהזוהר הקדוש עוסק בכך, הרי מי שלומד בו יבין שכל מה שהוא רואה זה חלק בתהליך של הקמת השכינה מעפרא והתגלות כבוד ה' בכל העולם, וישמח שמחה גדולה.

גלות הבנים בגלל גלות השכינה

אחד המקומות שבהם מלמד אותנו הזוהר על גאולתם של ישראל הוא בפרשת "וירא" (חלק א' דף קטו:). שם מובא מעשה על רבי יוסי ורבי יהודה שהלכו בדרך. "פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר: "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנְךָ" (תהלים קכז). המילים הללו נכונות לגבי כל אישה, שצניעותה ומעלותיה מביאות ברכה בילדיה שיהיו קשורים לבית ולהורים לאורך ימים ושנים. ואם חלילה תהיה יוצאת ומשרכת דרכיה – גם בניה לא יהיו לה עוד.

דברים אלו נכונים שבעתיים על כנסת ישראל, שנמשלה לאישה בשיר השירים. אם כנסת ישראל מבורכת כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה - כל בניה, בני ישראל נמצאים בארץ ישראל ושבעים מטוב ה'. אבל אם שכינתא בגלותא, כל בניה לא יהיו לה עוד. "לְבָתַר דִּשְׁכִינְתָּא נָפְקַת, אִתְגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּתוֹרָא דְּאֲבוּהוֹן". כשהשכינה יוצאת מארץ ישראל, גולים ישראל מעל שולחן אביהם.

בגלות - מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לבין אביהם שבשמים

ומתי השכינה גולה מארץ ישראל? כשבניה חוטאים ולוקחים לה את הכוח. היא לא יכולה להתעורר ולקום מעפרא, הירידה הזאת נקראת גלות לשכינה. וכשהיא גולה, כל בניה גולים ממקומם אחריה. "וְהֲווּ בֵּינֵי עַמָּמַיָא וְצָוְוחִין כָּל יוֹמָא וְלֵית דְּאַשְׁגַּח בְּהוּ". וכשהם בין האומות, הם מתפללים ותפילתם לא נשמעת, כי מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לבין אביהם שבשמים.

בעת הגאולה – אֲחִישֶׁנָּה

בעת הגאולה תחזור השכינה למקומה ויתחילו בניה לחזור לארץ ישראל, והארץ תתחיל לתת פירותיה בעין יפה. וכל חזרתם של הבנים תתרחש במהרה. כך אומר הפסוק בספר ישעיהו (ס, כב): "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה". ופשט הכתובים הוא שכאשר תגיע עת הישועה ותקום כנסת ישראל מהעפר, היא תצמח ותחזור במהירות לבניין הארץ ולגבורה. לעושר ולתנובת הארץ. לבניין ירושלים ולהתעוררות של תשובה. "אמַר רַבִּי יוֹסֵי כְּגַוְּונָא דָא כְּתִיב (ישעיה ס) אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. מַהוּ בְּעִתָּהּ. בְּעֵת ה'. דְּתָקוּם מֵעַפְרָא - כְּדֵין אֲחִישֶׁנָּה".

כך היה בתקופת הגלות שאחרי הבית הראשון. ירמיהו הקציב לה שבעים שנה. "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה" (ירמיה כט י). למרות שמספר השנים של הגלות ידוע, טעו בו בלשאצר ואחשוורוש, ואפילו דניאל החכם (מגילה יב.). אמנם, כשהגיע עת הגאולה נעשה "הנס במהירות ובקפיצה, דכתיב: 'ויאמר המלך מהרו את המן וגו' (אסתר ה, ה) 'ויאמר המלך מהר קח את הלבוש ואת הסוס' (אסתר ו, י). 'ועודם מדברים ויבהילו את המן וגו'' (אסתר ו, יד). הרי כי הכל נעשה במהירות הגדול מפני כי הוא מן הש"י ואינו תחת המשך הזמן" (מהר"ל ספר אור חדש עמוד נב).

גאולה באלף השישי

וכיוון שרבי יוסי דיבר על עניין הגלות והגאולה, גילה לו רבי יהודה את אחד מהסודות הגדולים של הגאולה, והוא התאריך מתי תהיה. הוא אומר לו כי מפורסמים דברי חכמים שאמרו כי עיקר הגלות היא אלף שנה. דכתיב "נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה" (איכה א, יג). ויומו של הקב"ה הוא אלף שנים. "וּמַאן אִיהו?ּ אֶלֶף חֲמִשָּׁאָה". עליו נאמר "השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואת תעוררו את האהבה עד שתחפץ". בסיומו יכולה הגאולה לבוא. "וְכַד יֵיתֵי אֶלֶף שְׁתִיתָאָה דְּאִיהוּ רָזָא דְּוא"ו, כְּדֵין וא"ו יוֹקִים לְה"א" (ירומם אותם מהשפלות של האלף החמישי).

קול דודי דופק

ממשיך רבי יהודה ומסביר כי מתחילת האלף השישי יתחיל הקב"ה להקיש על דלתנו כל שישים שנה לעורר אותנו לשוב לארצנו ולמלא את תפקידנו. "וּבְכָל שִׁתִּין וְשִׁתִּין מֵהַהוּא אֶלֶף שְׁתִיתָאָה אִתְתַּקַּף ה"א וְסַלְקָא בְּדַרְגּוֹי לְאִתְתַּקְּפָא". ואם ישתעבדו בני ישראל לאומות העולם אחרי תחילת האלף השישי, הרי זה לא על פי גזירת ה', אלא בגלל שלא רצו לחזור אל ה'. "אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִי יַתִּיר יִשְׁתַּעְבְּדוּן, לא עַל פּוּם גִּזְרַת מַלְכָּא הוּא, אֶלָּא עַל דְּלָא בַּעְיָין לְמֵיְהַדָר לָקֳבְלֵיהּ, וּכְתִיב: 'וְהָיָה כִּי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ', וּכְתִיב: 'אִם יִהְיֶה נִדחך בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָׁם יְקַבֶּצְךָ וְגוֹ'" (דברים ל. זוהר חלק ב דף יז/א).

בְּעִתָּהּ – ייפתחו שערי חכמה עליונה

ובשנת שש מאות לאלף השישי (ת"ר – 1840) לא יחכה ה' לתשובתם ויעורר גאולה מלמעלה. "וּבְשִׁית מְאָה שְׁנִין לִשְׁתִיתָאָה יִתְפַּתְּחוּן תַּרְעֵי דְחָכְמְתָא לְעֵילָא וּמַבּוּעֵי דְחָכְמְתָא לְתַתָּא, וְיִתְתַּקַּן עַלְמָא לְאָעֳלָא בִּשְׁבִיעָאָה. כְּבַר נָשׁ דְּמִתְתַּקַּן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה מֵכִי עָרַב שִׁמְשָׁא לְאֲעָלָא בְּשַׁבַּתָּא. אוּף הָכִי נָמֵי. וְסִימָנִיךְ (בראשית ז) בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ וְגו' נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְינוֹת תְּהוֹם רַבָּה". והגאולה תתחיל בפתיחת שערי החכמה העליונה ומעיינות החכמה מלמטה. באופן זה יתוקן העולם לקראת ההתעלות שלו באלף השביעי, כמו אדם שמכין את עצמו לשבת כבר ביום שישי כשהשמש נוטה למערב. וזהו זמן של בְּעִתָּהּ (ע"פ מתוק מדבש).

סודות מבית אבא

"אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי כָּל דָּא אֲרִיכוּ זִמְנָא יַתִּיר מִכְּמָה דְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא דְּאִיהוּ יוֹמָא חַד גָּלוּתָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְלָא יַתִּיר דִּכְתִיב, (איכה א) נְתָנַנִי שׁוֹמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה". הקשה לו רבי יוסי, כל כך הרבה זמן ייקח עד שתתחיל הגאולה? השיב לו רבי יהודה: "אָמַר לֵיהּ הָכִי אוֹלִיפְנָא מֵאַבָּא בְּרָזִין דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא וּבְיוֹמֵי דִּשְׁנֵי עַלְמָא וּבְיוֹמֵי דִבְרֵאשִׁית וְכֹלָּא רָזָא חָדָא אִיהוּ". כך למדתי מאבי רבי אלעאי בסודות שם ה' על פי סדר יומי עולם ועל פי סדר ימי בראשית, וכולם פירוש אחד הם.

כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר

כדי שנוכל להבין טוב יותר מהו סדר ימי עולם וסדר ימי בראשית, נזכיר את דברי הגמרא שמלמדת שהאלף השביעי הוא כנגד שבת של ימי בראשית, ובאלף השביעי כל באי עולם יכירו וידעו כי ה' הוא האלוקים: "שֶׁנֶּאֱמַר 'וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַיּוֹם הַהוּא'. וְאוֹמֵר (תהלים צב) 'מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת' – יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, וְאוֹמֵר (שם צ) 'כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר'" (סנהדרין צז ע"א).

לפי דברי הגמרא, שבת היא כנגד האלף השביעי. וששת אלפים שנה של ימות העולם הם כנגד ששת ימי בראשית. "ביום הששי בבקר נבראו בעלי החיים שנאמר 'תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה', אחר כך נברא האדם בצלם אלקים. והוא האלף הששי, כי בתחלתו ימשלו בו החיות הם המלכויות אשר לא ידעו את ה' ואחר כך יבוא הגואל. זהו משיח בן דוד הנעשה בצלם אלקים" (הרמב"ן בראשית ב ג).

וכתב החתם סופר: "היום הולך אחר הלילה 'ויהי ערב ויהי בקר' נמצא כי ת"ק שנים הראשונים של אלף הששי הם בבחינת הלילה שהוא הערב של יום הששי של בריאה. ואח"כ היה בריאת החיות. ואם נמתין עוד עד אחר הנץ החמה לקיים 'כסאו כשמש נגדי' והנץ הוא עשירית היום, אם כן יהיה על כל פנים. אחר תק"נ שנים לאלף הששי. אמנם נראה שאין שייך כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי על התחלת התנוצצה אלא אח"כ. ויהיה גם זה סעד לרמז המקובל לנו 'אחרי נמכר גאולה תהיה לו'" (שו"ת חתם סופר חלק ו, ליקוטים סימן סא וראה עוד על חשבון בו בקונטרס היחיאלי צו).

לפי דברי החתם סופר, על פי ימות בריאת העולם, עלות השחר של היום השישי היא בשנת ת"ק (1740), הנץ החמה הוא בשנת תק"נ (1790), והתגלות הגאולה תהיה כעבור כמה שנים. ומתאימים דבריו לדברי רבי יהודה בזוהר, שכיוון את השנים לשנת ת"ר (1840).

פתיחת שערי החכמה – הכנה לגאולה

עולם קופא על שמריו 5400 שנה

מי שמסתכל על ימי עולם רואה כי בכל ימי הביניים העולם לא התקדם כמעט מאומה. אנשים חרשו עם חמור ומחרשה כמו בימי נח, נסעו על סוסים ועגלה בדרכי עפר כמו בימי אבותינו, חיממו את בתיהם באמצעות עצי הסקה כי לא היה נפט ולא ידעו על מעלותיו של החשמל. בוודאי לא הכירו בעולם מנורה להט או מנורה פלורסנטית. כל התעשייה הייתה קטנה וידנית. גם הרפואה הייתה כושלת ומגפות עשו שמות בקרב הארץ.

גילוי המדע – הכנה למשיח

הזוהר מספר לנו כי בשנים אלו ייפתחו שערי חכמה, יתגלו לעולם דברים מופלאים שלא ידענו עליהם מעולם.  על פי הזוהר מסתבר, שלא במקרה הם מתגלים בשנים הללו, כי כל גילוי הוא הכנת העולם לקראת ימות המשיח. בשנים אלו מתגלה כוחו של החשמל, מומצאת המנורה ומומצא המנוע החשמלי. בשנים אלו נפתח שדה הנפט הראשון בבאקו והמציאו את מנועי הבנזין. מכאן קצרה הדרך להמצאת המכונית, אניות הקיטור והרכבות. מסילות ברזל נסללו על פני תבל ורשת כבישים החלה להיארג על פני כדור הארץ.

בימים ההם נתגלה גם כוחם של גלי האתר, הומצא הטלגרף והרדיו, נתגלה כי אפשר להקליט ולצלם בן אדם. גם האפשרות לעוף על גבי צ'לפין מתפתחת באותן שנים עד שהיא מתקדמת להמצאת המטוסים. מכאן קצרה הדרך ליישוב העולם, לנטיעת מטעים ולקצירתם באמצעות מיכון משוכלל ולהקמת מפעלי תעשיה יעילים שמייצרים בגדים, מכוניות ותרופות בזול ומהר.

בימים ההם התגלה האופן שבו משפיעים החיידקים על בריאותם של אנשים (לואי פסטר, וזמלוייס). נסללת הדרך להדברת המגיפות והמחלות שהפילו מאות אלפי חללים בעולם בהתמדה. גילויים אלו פתחו שער לגילוי מאות ואלפי תרופות מצילות חיים. מאז ועד ימינו מוכפל ממוצע החיים של בני האדם בעולם מ-45 ל-75 שנים בממוצע. אוכלוסיית העולם גדלה פי 7 (ממיליארד אחד ל-7.5 מיליארד). באופן זה אפשר יהיה לקיים בעתיד "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". לא כאשר העולם שמם ומסתובבים בו בעלי חיים.

הדברת האלילות והרוע

הריבוי הזה מביא להתפשטות האנושות על פני כל כדור הארץ. התפשטות שבדרכה גם מדבירה את האלילות הנבערת מהמקומות היותר רחוקים בעולם. ריבוי דעה זה מסביר כי לא נכון לשעבד עבדים ולנצלם עד שייפחו את נשמתם. העבדות הוצאה מחוץ לחוק. ניצול החלשים הולך ופוחת. השוויון הולך ועולה. האמת החלה לחלחל למערכות המשפט שחזרו להיות יותר הוגנות. הניצול והעוול הפכו להיות מילה גסה, ורוח האומות הייתה לעובדו שכם אחד.

זוכר הברית - כְּאִתְּתָא דְמִתְקַשְּׁטָא לְבַעֲלָהּ

באותן שנים מתחיל עם ישראל לצאת מהשעבוד המשפיל שהיה בו אלפי שנים ומקבל שוויון זכויות. עם ישראל גם מתחיל לחזור לארצו. תושבי ירושלים היהודים מקבלים אומץ ויוצאים לראשונה מחוץ לחומות ומקימים שכונות חדשות. ערים חדשות של יהודים נבנות בארץ ישראל, בהן ראש-פינה, פתח-תקוה וראשון-לציון. יהודים מתחילים לעלות לארץ הקודש והיא מתחילה להיבנות. כך אומר הזוהר על כנסת ישראל "וּכְדֵין יִתְחֲזֵי קַשְׁתָּא בַּעֲנָנָא בִּגְוָונֵי נְהִירִין כְּאִתְּתָא דְמִתְקַשְּׁטָא לְבַעֲלָהּ דִּכְתִיב, (בראשית ט) וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם".  

זה הזמן שבו ה' זוכר את הברית שכרת עם האבות הקדושים. "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" (ויקרא כו מב). ועם ישראל מכין את עצמו לגאולה כאישה שמתקשטת לקראת בעלה שעומד להגיע ממרחק אחרי ימים רבים. "וְיֵיקִים לָהּ מֵעַפְרָא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר וַיִּזְכֹּר אֱלהִים אֶת בְּרִיתוֹ. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאִיהִי בְּרִית, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית וְגו'".

בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות

ממשיך רבי יהודה ואומר, כי כל התהליך המופלא הזה מלווה במלחמות רבות "כְּדֵין אָתִין עִלָּאִין יִתְעָרוּן בְּעָלְמָא וּבְנוֹי דִרְאוּבֵן זְמִינִין דְּיִתְעָרוּן, קְרָבִין בְּכָל עַלְמָא". אי אפשר לקדם את העולם ולהזיז אותו מקפאונו רק באמצעי שלום. לפעמים נדרשת מלחמה. ובאמת משנת ת"ר העולם ראה מלחמות גדולות שלא היו כמותן קודם לכן. הצבאות הפכו יותר משוכללים, הומצא הדינמיט על ידי אלפרד נובל ובשדה המערכה הופיעו מטוסים וטנקים. והרי כל טנק וכל מטוס מסוגלים לגרום להרג גדול.

בשנים אלו נפלו חללים במלחמות מספר עצום של בני-אדם, כזה שלא היה מעולם. משנת ת"ר ואילך נהרגו במלחמות כ-231 מיליון בני-אדם (הזוהר אומר שהמלחמות הללו נגרמות על ידי בני ראובן. שבט שעל פי חז"ל נטמע ברובו בין האומות. ונקווה שבעזרת ה' נבין את דברי הזוהר הללו יותר).

וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יוֹקִים לָהּ מֵעַפְרָא

בתקופה הזאת יקים הקב"ה את עם ישראל מהעפר שהיה בו מאז יצאו מארצם. "וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יוֹקִים לָהּ מֵעַפְרָא וְיִדְכַּר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְיִשְׁתַּכַּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבָּהּ גּוֹ גָּלוּתָא כְּחוּשְׁבַּן וא"ו שִׁית זִמְנִין י'. עֶשֶׂר זִמְנִין שִׁית שְׁנִין, וּכְדֵין תֵּיקוּם וְיִתְפַּקַד עַלְמָא לְמֶעְבַּד נוּקְמִין, וּמַאן דְּאִיהוּ מָאִיךְ יִתְרְמֵי". כשתקום כנסת ישראל יפקוד ה' על כל הרשעים לקחת מהם נקמה, וכנסת ישראל שהייתה עד היום שפלה ובעפר, יעלה אותה ה' מעלה מעלה.

אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ

רבי יוסי קיבל את הדברים של רבי יהודה: "אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ בְּגִין דְּאִיהוּ גּוֹ רָזָא דְּאַתְוָון. וְלֵית לָן לְאַתְעָרָא חוּשְׁבַּן וְקִצִּין אָחֳרָנִין". עוד הוא אומר, כי בספר של רבי ייבא סבא כתוב כי זה זמן שבו ה' חוזר לרצות גם את ארץ ישראל שתפסיק להיות שוממה ותתחיל לתת פריה בעין יפה. "דְּהָא בְּסִפְרָא דְּרַב יֵיבָא סָבָא אַשְׁכְּחָן חוּשְׁבַּן דָּא דִּכְתִיב, 'אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ'. וְהוּא רָזָא דְּוא"ו דִּכְתִיב, 'וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב' וְדָא הוּא וא"ו כֹּלָּא כְּחֲדָא, וְעַל דָּא אֶזְכּוֹר וּלְבָתַר וְהָאָרֶץ אֶזְכּוֹר, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. תִּרְצֶה. תִּתְרְעֵי אַרְעָא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא" (זוהר וירא קיז).

זָכו ועשו תשובה – אֲחִישֶׁנָּה, לא עשו תשובה – בְּעִתָּהּ

צריך לזכור כי רבי יהודה ורבי יוסי חיו לפני כ-1900 שנה, וכשהם מדברים על שנת ת"ר הם מדברים על תקופה שרחוקה מהם בערך 1700 שנה. על כן מתאונן רבי יוסי על אורך הגלות ומתפלל שיחזרו ישראל בתשובה קודם לכן, כדי שלא יצטרכו לחכות עד שנת ת"ר.

"אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כַּמָּה אִית לָן לְאִתְמַשְּׁכָא גּוֹ גָּלוּתָא עַד הַהוּא זִמְנָא, וְכֹלָּא תָּלֵי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד יְתוּבוּן בִּתְיוּבְתָּא. אִי יִזְכּוּ וְאִי לָא יִזְכּוּ, כְּמָה דְאִתְמָּר בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. זָכו - אֲחִישֶׁנָּה לא זָכוּ – בְּעִתָּהּ". שהרי הקב"ה קבע שני עיתים לגאולה. תאריך אחד לגאולה הוא בְּעִתָּהּ – שתתקיים אפילו אם ישראל לא הזדככו ולא חזרו בתשובה. תאריך שני לגאולה הוא קודם זמנה, אֲחִישֶׁנָּה, והוא במקרה שעם ישראל יזכה ויעשה תשובה.

מגילת החכמה העליונה

חכמה אבודה

מספר רבי יוסי לרבי יהודה, כי לפני שנים רבות הוא עבר במקום זה עם אביו שאמר לו כי בגיל 60 הוא יזכה לטעום מהחכמה העליונה: "אזְלוּ, עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אַדְכַּרְנָא הַשְׁתָּא דְּהָא בְּאֲתַר דָּא יָתִיבְנָא יוֹמָא חַד עִם אַבָּא, וְאָמַר לִי בְּרִי זַמִּין אַנְתְּ כַּד מָטוּן יוֹמָךְ לְשִׁיתִּין שְׁנִין לְאַשְׁכָּחָא בְּהַאי אֲתַר סִימָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה, וְהָא זָכִינָא לְאִנּוּן יוֹמִין וְלָא אַשְׁכַּחְנָא, וְלָא יְדַעְנָא אִי הַנֵּי מִלִּין דְּקָאֲמָרָן אוֹ הַהִיא חָכְמְתָא דְּאִיהוּ אָמַר". ממשיך ואומר רבי יוסי: זכיתי להגיע לגיל 60 ואינני יודע האם אבי התכוון למה ששמעתי ממך עכשיו או לדברים אחרים. ואולם אבי אמר לי כי החכמה העליונה הזאת לא תישאר בידי זמן רב: "וְאָמַר לִי כַּד יִמְטוּן קוּלְפִין דְּנוּרָא גּוֹ טְהִירֵי יְדָךְ אִתְאֲבִיד מִינָךְ". ואמר לי כי כשיבואו ניצוצי אש בין אצבעות ידיי  - אאבד החכמה הזאת.

ובאמת יש לשאול למה צריך ללמוד את החכמה הזאת אם נגזר עליה להיאבד.

חָכְמְתָא דְּעִלָּאִין קַדִּישִׁין וְכָל אִנּוּן דְּבָתַר רֵיחַיָא

מספר הזוהר כי רבי יוסי נכנס למערה "אַדְּהָכִי אִתְפְּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי וְעָאל גּוֹ מְעַרְתָּא חָדָא וְאַשְׁכַּח סִפְרָא חַד דְּהֲוָה נָעִיץ גּוֹ נוּקְבָא דְּטִנָּרָא בִּסְיָיפֵי מְעַרְתָּא, נָפַק בֵּיהּ". מצא שם ספר שנעוץ בסלע בסוף המערה, לקחו ויצא החוצה. "כֵּיוָן דְּפָתַח לֵיהּ חָמָא שִׁבְעִין וּתְרֵין גְּלִיפִין דְּאַתְוָון דְּאִתְמְסָרוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וּבְהוּ הֲוָה יָדַע כָּל חָכְמְתָא דְּעִלָּאִין קַדִּישִׁין וְכָל אִנּוּן דְּבָתַר רֵיחַיָא דְּמִתְגַּלְגְּלָן בָּתַר פָּרוּכְתָּא גּוֹ טְהִירִין עִלָּאִין וְכָל אִנּוּן מִלִּין דְּזַמִּינִין לְמֵיתֵי לְעָלְמָא, עַד יוֹמָא דְּיֵקוּם עֲנָנָא דְּבִסְטַר מַעֲרָב וְיַחְשִׁיךְ עָלְמָא".

כיוון שפתח, מצא שכתובות בו 72 אותיות שם ה' שנמסרו לאדם הראשון, ובהן היה יודע את כל החכמה העליונה הקדושה, את כל החכמות החיצוניות שנמצאות אחר הריחיים ומתגלגלות מחוץ לפרוכת וגם את כל מה שעתיד להיות בעולם עד הימים שהענן שנמצא במערב יעלה ויחשיך את העולם. שנאמר: "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה', וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה" (ישעיהו ס).

מגילת סתרים שנתגלתה

כעת מסתבר לרבי יוסי כי החכמות שעתידות להתגלות בעולם בשנת ת"ר כבר נמצאות וכתובות בספר. קרא לרבי יהודה והראה לו את הספר שמצא במערה. "קָרָא לְרַבִּי יְהוּדָה וְשָׁרוּ לְמִלְעֵי בְּהַהוּא סִפְרָא, לָא סְפִיקוּ לְמִלְעֵי תְּרֵי אוֹ תְּלָתָא סִטְרִין דְּאִנּוּן אַתְוָון עַד דְּהֲווּ מִסְתַּכְּלִין בְּהַהִיא חָכְמָה עִלָּאָה, כֵּיוָן דְּמָטוּ לְמִלְעֵי בִּסְתִירוּ דְּסִפְרָא וּמִשְׁתָּעוּ דָּא עִם דָּא, נָפַק שְׁבִיבָא דְּאֶשָׁא וְעִלְעוּלָא דְּרוּחָא וּבָטַשׁ בִּידֵיהוֹן וְאִתְאֲבִיד מִנַּיְיהוּ". למדו רבי יוסי ורבי יהודה בחכמה עליונה זו, וכיוון שהגיעו לדבר בסודות הספר הזה, יצא שביב אש ורוח סער, הפיל להם את הספר מהידיים ונשאו ולקחו מהם. "בָּכָה רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר דִּילְמָא חַס וְשָׁלוֹם חוֹבָה אִיהוּ גַּבָּן אוֹ דְּלָאו אֲנַן זַכִּין לְמִנְדַע לֵיהּ". בכה רבי יוסי וחשב שהספר נלקח ממנו כי הוא חייב ולא זכאי.

לֵית רְעוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדָא דְּיִתְגְּלֵי כָּל כָּךְ לְעַלְמָא

באו רבי יהודה ורבי יוסי לרבי שמעון וסיפרו לו על מגילת הסתרים שמצא רבי יוסי. "כַּד אָתוּן לְגַבֵּי דְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִשְׁתָּעוּ לֵיהּ עוֹבָדָא דָא, אָמַר לוֹן דִּילְמָא בְּקֵץ מְשִׁיחָא דְּאִנּוּן אַתְוָון הֲוֵיתוּן מִשְׁתַּדְּלֵי? אָמְרוּ לֵיהּ דָּא לָא יַדְעִינָן דְּהָא כֹּלָּא אִתְנְשֵׁי מִינָן. אָמַר לוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית רְעוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדָא דְּיִתְגְּלֵי כָּל כָּךְ לְעַלְמָא".  

שאל אותם רבי שמעון: האם הייתם עסוקים בספר הזה בחישוב הזמן שבו יבוא המשיח? אמרו לו: איננו יודעים, כיוון שכל מה שלמדנו בספר הזה נשכח מאיתנו. הסביר להם רבי שמעון כי הקב"ה לא רוצה לגלות את החכמה הזאת באותו הדור. אולי בגלל שאינו ראוי ואולי בגלל שהוא עלול להשתמש בה באופן שיהרוס את העולם.

כשתתקרב הגאולה, החכמה תהיה גלויה גם לנערים

ממשיך רבי שמעון ואומר להם, כי גילוי החכמה הוא לא בגלל הזכות או החובה שלהם, אלא זה עניין של דור שיכול לקבל אותה. "וְכַד יְהֵא קָרִיב לְיוֹמֵי מְשִׁיחָא אֲפִילּוּ רַבְיֵי דְעַלְמָא זְמִינִין לְאַשְׁכָּחָא טְמִירִין דְּחָכְמְתָא וּלְמִנְדַע בֵּיהּ קִצִּין וְחוּשְׁבְּנִין, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְגַּלְּיָא לְכֹלָּא". וכשנתקרב לימות המשיח, אפילו נערים יהיו מוכנים לקלוט את סודות החכמה ולדעת קץ וחשבונות. כל שכן מבוגרים.

גילוי החכמה הזאת נועד לגלות את מציאות ה' לכל באי עולם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (צפניה ג, ט) "כִּֽי־אָ֛ז אֶהְפֹּ֥ךְ אֶל־עַמִּ֖ים שָׂפָ֣ה בְרוּרָ֑ה לִקְרֹ֤א כֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם ה֔' לְעָבְד֖וֹ שְׁכֶ֥ם אֶחָֽד". ומתי ידע כל העולם לעבוד את ה' ולא את האלילים? בזמן שעם ישראל יקום מהעפר ויחזור ללכת קוממיות. "מַהוּ אָז? בְּזִמְנָא דְּתֵיקוּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא וְיוֹקִים לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדֵין אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד".

ובאותו עניין ממש כתב הרה"ג ר' אלחנן וסרמן הי"ד, שנרצח בשואה: "צָרִיךְ לְפַרְסֵם גָּלוּי לַכֹּל כִּי הִנְּנוּ עַכְשָׁיו בִּתְקוּפַת עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, דָּבָר זֶה בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ. וְאוֹדִיעוֹ אֲשֶׁר עָלָה בְּדַעֲתִּי זֶה יָמִים רַבִּים כִּי רָאוּי מְאֹד לֶאֱסֹף מֵכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וּמִדִּבְרֵי רז"ל כָּל הַכְּתוּבִים וְהַמַּאֲמָרִים מֵעִנְיְנֵי תְּקוּפָתֵנוּ וּלְבָאֵר אֶת פְּשָׁטֵי הַדְּבָרִים וְכוּ', לְהַרְאוֹת אֵיךְ שֶׁהַדְּבָרִים נִתְקַיְּמוּ וּמִתְקַיְּמִים לְעֵינֵינוּ מַמָּשׁ" (קובץ מאמרים ואגרות ח"א עמוד שכט).

ויהי רצון שזכות רבי שמעון בר-יוחאי תעמוד לנו ולכל ישראל בימים אלו, ונזכה לראות עין בעין בשוב ה' ציון, אמן.