בעשרת הדברות אנו מצווים: "לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא". ומלמדת אותנו הגמרא במסכת ברכות דף ל"ג: "כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא".
כלל נקוט בידינו: "ספק ברכות להקל". לכן פסק מרן בשולחנו הטהור שאם יש לאדם ספק אם בירך ברכות קריאת שמע לפני ואחרי קריאת שמע, לא יחזור ויברך. והסביר בבית יוסף בשם רבנו מנוח את הטעם לכך שאלא יחזור לברך אם מסופק, כי אם באמת כבר בירך ועכשיו יברך שוב, הרי שזו ברכה שאינה צריכה ועלול לעבור על הלאו החמור שציותה התורה "לא תשא".
על פי יסוד חשוב זה מחזק אותנו בעל התניא הקדוש באגרת התשובה, שאנו מחוייבים להיות בטוחים ברחמי ה' העצומים עלינו. לדעת בבירור שה' יתברך רחום וחנון, חפץ חסד, ומוחל לשבים אליו על כל פשעיהם.
אם חלילה אדם נפל בדעתו וחושב שאין לו סיכוי שה'יסלח לו, עליו להזכר בלאו החמור שבעשרת הדברות: לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא. ואם יש ספק אם ה' סלח או לא, איך אפשר לברך בשם ומלכות שלוש פעמים ביום את הברכה החשובה "חנון המרבה לסלוח"? אלא חובה לומר שאין כאן שום ספק כלל! ואדם חייב להיות מלא אמונה ובטחון שה' יתברך סלח לו על כל עוונותיו! ואם ליבו נשבר בקרבו ומתמרמר עד דכדוכה של נפש על ריחוקו מהבורא יתברך בעוונותיו, עליו לחזק עצמו בשמחה גדולה ולהיות בטוח ברחמי ה'!
"ולא יעלה על לבו שום ספק וספק ספיקא לומר שלא נמחל לו ח"ו... וכל העולה ברוחו איזה ספק בזה, הרי זה מקטני אמנה ח"ו ומחשבת הסטרא אחרא, ומתחבולות היצר הוא"!
לכן אחי היקר, אם נשבר ליבך בקרבך, אל תניח עצמך בשום אופן להתייאש ולומר שאבדה תקוותך חלילה! תהיה מלא אמונה ובטחון שה' מכפר על כל פשעיך בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם! שלא תהיה ברכתך שאתה מברך בכל יום בשם ומלכות "ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח", בגדר ברכה לבטלה חלילה!
חזק ואמץ!
הרב אריאל לוי הוא ראש כולל חיבת הארץ בישוב עתניאל בהר חברון
