כולם געשו ורתחו בשבוע האחרון. הביביסטים והליכודניקים קברו את הציונות הדתית, האשימו אותה בכל חליי החברה הישראלית, וסימנו את בנט כאשם הגדול באיבוד שלטון הימין. השמאל חיבק וחיזק, עודד ותמך, הכשיר ואיתרג – מתוך תקווה שבנט הולך להיות משיחם, ולשחררם מעולו של נתניהו.
אני חושב שכולם לקחו את הפוליטיקה קצת קשה מדי. אנחנו מצויים בעיצומו של מו"מ קואליציוני, ואם יש סיבה בגללה קראו לעולם הזה עלמא דשיקרא – זה בגלל כל הנעשה תחת השמש בשבועות הללו, שבין תוצאות הבחירות להקמת ממשלה. בזמן הזה אני מסרב להאמין לכל מילה שאני שומע. אין אמת, יש רק ספין. אין ידיעה חדשותית – יש רק מניפולציה. אין הדלפות אמיתות – יש רק תדרוכים מבעלי עניין, המנהלים את המו"מ באמצעות התקשורת. רחמיי על מי שבוחר לעקוב, ובעיקר לקחת קשה כל ידיעה וידיעה בתקופה הזו.
בנט בחר להציב את עצמו בדיוק במרכז, מה שאומר שהוא יקבל את כל עוצמת המכות מהצד הנגדי, כשרק יתברר באיזה צד הוא. פוזיציה מסוכנת, אך הכרחית למי שרוצה ללכת על כל הקופה. בנט למד זאת מהפוליטיקאי הטוב והמנוסה בישראל – בנימין נתניהו. לנתניהו אסטרטגיה ברורה ועקבית: הוא לא מפחד לשקר, לבצע מניפולציות פוליטיות, ליצור בריתות פוליטיות הזויות, ואף לשלם מחירים יקרים ביותר – הכל כדי לשמר את שלטונו. זה לא בגלל שהוא חלש אלא בגלל שהוא אסטרטג.
נתניהו בטוח שהדבר הטוב והחשוב ביותר לישראל הוא הישארותו בשלטון. רק הוא יידע לטפל באיומים האסטרטגיים, במיוחד באיראן, ותחת המעטה האסטרטגי הזה הוא מוכן לאפשר לכל יתר הבעיות לדמם. הוא גם יודע שהשיטה הזו עובדת: הציבור מוכן לעכל כל מניפולציה כל עוד התוצאות טובות דיין, רמת החיים גבוהה, והשקט שורר ברחובות.
בנט למד זאת מנתניהו. הוא יודע שאם הוא ישיג את מטרתו – הבייס שלו יסלח לו על פגישה של שעה עם מנסור עבאס, על פלירטוט עם מפלגת העבודה ומרצ, ועל המשחק הקשוח מאד מול נתניהו. הציבור הישראלי הוא בעל שיריון עבה ויודע להסתדר עם המניפולציות הללו. הוא לא בוחן את קיומן של הבטחות בחירות בפריזמה של שחור ולבן, אלא בחשיבה תוצאתית הרבה יותר, ולאורך שנים. כל זאת כמובן רק במקרה של הצלחה בשורה התחתונה.
לעומת זאת, אם בנט ימצא את עצמו לא רק בדייט עראי עם מירב מיכאלי ואבתיסאם מראענה, אלא ממש מתחת לחופה, לנישואין ארוכי טווח – הרי שסופו יהיה רע ומר. אין לנישואין כאלו שום היתכנות ארוכת טווח, וממילא הוא ייזכר לאחר מכן ככישלון מחד, וכמי שכשלונו נבע מבגידה בציבורו מאידך.
לכשעצמי, אין לי ספק שבנט עוסק כרגע במו"מ בלבד. כל שיחה עם עבאס – מעלה את מחירו אצל נתניהו, וכל הסתודדות עם סער ולפיד – מגדילה את ההסתברות דווקא לממשלת ימין. אני משוכנע שהממשלה שבנט באמת מנסה להקים אינה הממשלה אותה הוא משדר לתקשורת שהוא מנסה להקים. כל הספינים, המפגשים המצולמים והמתוקשרים, ההדלפות והתדרוכים – הם חלק ממו"מ, ואין בינם לבין המציאות דבר.
בעוד מספר ימים נדע את האמת. אם בנט יצליח במהלך הפוליטי שלו ויצליח להקים ממשלת ימין, או ממשלת ימין-מרכז, או ממשלה לאומית כלשהיא – הרי שיתברר שהוא עלה לליגת-העל של הפוליטיקאים בישראל, והוא למד כיצד לתמרן, גם במחיר כבד אך ארעי של דעת הקהל, את תוצאות הבחירות. במקרה כזה – הכול ייסלח ויישכח לו. טקטיקות מו"מ לא משאירות חותם ביום שאחרי. לעומת זאת, אם באמת עבר בנט את הקווים, ויקים את הממשלה המוזרה, המדומיינת, וחסרת ההיתכנות הפוליטית שמורכבת משקד ועד מרצ בתמיכת ח"כים ערביים – הרי שלדעתי הוא ייאבד חלק עצום מהבייס שלו לאורך שנים ארוכות. איני מאמין שלשם פניו.
נדב רט הוא יועץ ארגוני המתמחה בקבלת החלטות אסטרטגיות בארגונים ובקריירה.
