בכל שנה אנו קוראים את פרשת וישב בחנוכה או סמוך לה. יש קשר בין הרעיון המופיע בפרשה לבין חנוכה. כידוע אין מסכת מיוחדת לחנוכה כמו שיש לפורים, אך במסכת שבת ישנם שלושה דפים העוסקים בהלכות חנוכה. הגמרא שם מביאה מספר מאמרים של רבי תנחום מענייני חנוכה, ובתוכם מביאה את דרשת הפסוק שנאמר במכירת יוסף: "והבור ריק אין בו מים" – מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. השאלה העולה היא : כיצד שייך מאמר אגדי זה למאמרי ההלכה של חנוכה, והרי לא היתה כאן כוונת הגמרא להביא לפנינו את כל אמרותיו של רבי תנחום בתלמוד.
אלא יש לומר, שחז"ל רצו לרמוז לנו על קשר בין חנוכה ובין הדרשה של רבי תנחום. אנו יודעים שבכל מקום מים מסמלים את התורה - "אין מים אלא תורה". אומר התנא: אם אתם חושבים שאפשר להתרוקן מתוכן של תורה ועם זאת לקיים חיים שקטים ושלווים, אין הדבר כן, אלא שאם אין בחיים תוכן שמחייה את הנפשות, תוכן של תורה, בהכרח יש בו נחשים ועקרבים - קלקול, מידות רעות והנהגות עקומות.
זהו העיקרון שנלמד גם מחנוכה, בו היתה ההתמודדות הקשה בין תורת ישראל לתרבות יוון. היו שאמרו אז כמו האומרים היום, שזו הקידמה והתרבות הנאורה. הם שאפו לשרש מעם ישראל את הקדושה שבו, "להשכיחם תורתך" - רצו שתהיה תרבות של קירקסאות, משחקים, ודברים בטלים. ואלו הם דבריו של רבי תנחום, שאם מתרוקנים מתורה, לא נשאר ריק אלא מיד נכנסים דברים שלילים.
אין אפשרות לרוקן את היהודי מחיים תורניים, מתוכן אמיתי, מחיים שיש בהם קדושה וטהרה. אי אפשר להחליף את תורת ישראל בתרבות אחרת.
גם היום לצערנו אנו רואים שבמקום שאין תורה יש הדרדרות, לא רק בדברים שבין אדם למקום, אלא גם בדברים שבין אדם לחברו, כגון שכרות, פריצות, קלקול המידות, ושאר מרעין בישין שמוצאים את המקום שבו הם יכולים להתפתח.
כשאנו נכנסים לחנוכה, חשוב לדעת שעלינו לחנך ולגדל את ילדינו לאור התכנים האמיתיים עפ"י הדרכתה של תורה, ונקוה שעם ישראל יבין שזו היא דרך החיים שלו - לאושרו ולטובתו, בעולם הזה ובעולם הבא.
יש מגוון תרבויות ולכולן יש מקום כל עוד הן מכבדות את האחר 1 כ"ג כסלו תשע"ז 13:15 דן