מטרת ירידתו של יוסף למצרים היתה להכשיר את הקרקעלקליטת ביתיעקב כעבור כמה שנים כאשר כולם ירדו למצרים, ע"מ לקיים את הגזירה האלוקית "גריהיה זרעךבארץ לא להם".
דווקא יוסף נבחר ע"י ההשגחה האלוקית לרדת למצרים, בגלל מעלתו וצדקותו, כיוןשרק אצלו היה בטחון שלא יפול מהמדרגה הרוחנית והחינוכית שקיבל אצל יעקב אבינו.התורה גם מספרת על ההתמודדויות שהיו ליוסף בין האומות, ובכולן נהג בצדקות.
במיוחד בולטת ישרותו ומוסריותו, כשהיה ממונה על ביתו של השרהמצרי, ולאשלח ידו ברכוש הזולת. גם כאשר אשת אדוניו ניסתה לפתותו לדבר עבירה סירב בתוקף, כיון שידע שזהו חטא גם ביןאדם למקום וגם בין אדם לחברו.
לצערנו, היום בעולם הרחב מתארים דוקא את חולשותיהםשלבני האדם. לעומת זאת התורה מתארת מי הוא גיבור - אדם שיודע לא להיגרר אחרהתאוות, אלא בוחר בדרך של ישרות צדקות ואצילות, למרות שהוא משלם על כך מחיר כבד אפילו עד כדי ישיבה בבית סוהר.
עמידתו האיתנה של יוסף, שלא הושפע ממידותיהם של המצרים, שימשה כדוגמא חיהלכל בית יעקב שהיו במצרים, ובעצם לכל יהודי שנקלע לביןהאומות לבדו, שאפשר להיות נחושים ולשמור על רמה רוחנית גבוהה.
פרשתנו חלה בכל שנה בימי החנוכה. בחנוכה אנו מציינים דוקא את גבורתהחשמונאים, למרות שבזמן בית שני היו אירועים נוספים שבהם עם ישראל ניצח אויבים מבית ומחוץ, כפי שנכתבו במגילת 'תענית'. חז"ל אומרים שבטלה מגילת 'תענית' מפני שאירועים אלו כוחם יפה לשעתם ולא לדורות. מה שאין כן חג החנוכה שנקבעלדורות עולם, מכיון שהתועלת שהיתה בניצחון על מלכות יון לא הצטמצמהלאותה שעה,אלא נתנה לעם ישראל 'זריקת חיסון' לדורות עולם, לעמוד מול השפעותזרות.
היוונים הרשעים רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך",דהיינו, לבטל תורהולגרום לכך שעם ישראל יחיה חיי הוללות. עם ישראל התגבר על ידי הכהנים הקדושים,והקב"ה מסר אתהרשעים ביד עוסקי תורתו. זהו לימוד לדורות, שאם עם ישראל נחוש בדרכו האמיתית, דרך התורה, הוא יכול לעמוד גם מול מעצמות גדולות ועמיםרבים.יוסף באופן אישי השפיע על הסובבים אותו ועל הדורותהבאים. יש להבין גם שחג החנוכה לא בטל, מפנישהמשמעות של הניצחון על תרבות יוון נמשכת עד היום הזה.
מלחמתנו נגד תרבות יוון לא הסתיימה, ובכל דור ודור יש הרוצים לטשטש את הזהות היהודית-תורנית שלנו, ולייבא תרבות מאומות העולם. עלינו לדבוקבתורתנו הקדושה, שרק היא נותנת לנו את ההדרכה לחיים אמיתיים.
יהי רצון שנזכה ללמוד, גם מיוסף וגםמחנוכה, לשאוב את העוז והגבורה שאבותינוהקדושים הנחילו לנו מדורי דורות, שיביאו אותנו אל המנוחה ואל הנחלה.
