פרשתנו משופעת בנושאים שונים, כאשר בתחילתה כל עניני המשכן וכליו. לאחר מכן בא התיאור של אחת המעידות הקשות של דור המדבר - חטא העגל, וקבלת לוחות שניים. ה'אבן עזרא' מביא בשם הגאון ,שכבוד הלוחות השניים היה יותר מאשר הלוחות הראשונים. מסביר הנצי"ב שהכוונה, שלמרות שהראשונים ניתנו בפומבי והשניים בצינעה, מ"מ הכוונה היא שהמעלה הגדולה של התורה שבע"פ שהיא נותנת אפשרות גם לאדם לחדש דברים בתורה והם נחשבים דברי אלוקים חיים, ומתגלה שזה רצון ה'.
יש כאן גם דברים גדולים שנתגלו אחר חטא העגל, והם ההדרכות האלוקיות בהנהגת העולם הזה.
משה רבנו התפלל על חטא העגל והזכיר זכות אבות, ואז הקב"ה לימד אותו את ענין שלוש עשרה המידות. הרמב"ם מגדיר את שלוש עשרה המידות כחוקים שהטביע האלוק בעולם להנהגת המין האנושי. יש חוקיות בעולם כולו, וזה כלול ב'אני אעביר כל טובי על פניך'. משה רבנו ידע בחכמתו את כל החוקים בהם הבורא מנהיג את העולם כולו, לפיהם י"ג המידות מתייחסות להנהגה של הקיבוץ האנושי. כל אדם עלול לחטוא עוד מראשיתה של הבריאה, מפני שיש בו גם יצר טוב וגם יצר רע. משום כך ברא הקב"ה את התשובה עוד לפני שברא את העולם, שהרי אם לא היתה אפשרות התשובה היה האדם מתייאש לגמרי.
בי"ג מדות נאמר שם ה' פעמיים , האחת לפני שיחטא האדם והשניה לאחר שיחטא. 'רחום וחנון' - הידיעה האלוקית אינה מכריחה את התנהגות האדם. ידיעת האלוק איננה מכריחה את הבחירה, והאדם נשאר חופשי. גם כשנגזרה גזרה עדין יש בכוחה של תפילה מעומק הלב וכוונה אמיתית לשנות את האדם או לשנות את המציאות, והמצב אינו אבוד.
בזמן מרדכי ואסתר, נהפך חודש אדר מיגון לשמחה בזכות התשובה והתפילה של עם ישראל. גם היום יש איום גדול על קיומו של עם ישראל ועל קיום ההתיישבות בארץ ישראל.
עלינו להתפלל לקב"ה מעומק הלב ולא לחשוב שהמציאות מראה שאין מוצא. גם אם בעיני בשר ודם נראה שאין מוצא, אנחנו מאמינים 'כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזב' .
אם י"ג מידות נאמרות בכוונה, אזי הקב"ה משפיע שפע על העולם הזה, ומשבש ומפר את עצת הזוממים להרע לעם ישראל.
נקווה שגם בדורנו ישבית הקב"ה את כל מדיינינו ,יסולקו כל שונאינו ויפר ה' את עצת כל אויבנו, ונזכה גם החודש הזה לראות בישועת ה' על עמו ונחלתו.
