מהו משפט עברי והאם יש סיכוי שייושם אי פעם במערכת החוקים של מדינת ישראל?
לקראת שבת פרשת משפטים, בה מרוכזים מרבית הדינים וההוראות שנותנת לנו התורה לצורך כינון מערכת חוקתית שהמתנהלת על פי ערכי התורה, שוחחנו עם הרב פרופ' נחום רקובר אשר במשך עשרות שנים עוסק ראשו ורובו בסוגיית המשפט העברי וקידומו בחיים הציבוריים.
הרב רקובר, הוא פרופסור למשפטים המתמחה בחקר המשפט העברי, כיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ב, ובעל עיטור "יקיר ירושלים". בניו ובנותיו פזורים ברחבי הארץ ורובם ככולם עוסקים בלימוד והרבצת תורה כל אחד בדרכו.
משפט עברי:
כבר הגדיר הרב קוק את המשפט כדבר "היותר מקודש שבחלקי הבניין של האומה"
מינוי שופטים:
עליו קראנו בפרשת השבוע הקודמת, פרשת יתרו. וכתב הרמב"ם: "בית דין הגדול היו שולחים בכל ארץ ישראל ובודקין כל מי שימצאוהו חכם וירא חטא ועניו ושפוי ופרקו נאה ורוח הבריות נוחה הימנו".
בג"צ:
ראשי תיבות של "בית משפט גבוה לצדק" - איזה צדק?
אות יקיר המשפט העברי:
אות שמעניקה לשכת עורכי הדין למי שתורם ליישום המשפט העברי בחיי המעשה.
מערכת המשפט העתידית:
מערכת שערכי המשפט העברי הם נר לרגליה.
שחיתות במערכת המשפט:
תרתי דסתרי - אין מילים אלו מצטרפות זו לזו.
איילת שקד:
עשתה רבות לתיקון המעוות.
יוזמת חידוש הסנהדרין:
חזון לעתיד - להחזרת מעמדו הראוי והטבעי של עם ישראל.
משפט עברי לגויים:
לפי הרמ"א המשפט העברי מחייב את בני נוח , כשם שמחייב את ישראל.
דיני ממונות:
בהם בא לידי ביטוי ייחודו של המשפט שלנו: עשיית הישר והטוב, כופין על מידת סדום, דין ולפנים משורת הדין.
מדינת הלכה:
ביטוי לפחדם של אלה שאינם יודעים מהי הלכה, ומהו ייעודה של מדינה יהודית.
