היום מתחילים ללמוד אגרת כ"א.
איגרת זו (כמו הרבה אגרות אחרות) מדברת על נתינת הצדקה לארץ ישראל.
כהקדמה לאיגרת, אדמו"ר הזקן מקדיםש"אין מזרזין אלא למזורזין" והוא מדבר לאלה שכבר נותנים צדקה רק צריכים חיזוק על נתינת הצדקה מוקדם, כל שבוע או לפחות כל חודש, (היו גבאי צדקה שקבעו לכל אחד כמה הוא נותן השנה, אך בארץ ישראל היו צריכים לקבל את הכסף בתדירות גבוהה יותר ולכן צריך להתחיל לתת את הקצבה של כל השנה מוקדם ככל האפשר ולתת כל שבוע או כל חודש.) וכן התנדבויות שמעבר לקצבה השנתית ראוי לתת מוקדם.
מכאן מסביר אדמו"ר הזקן למה חשוב (מבחינה רוחנית) לתת מוקדם את הצדקה. בעקידת יצחק כתוב "וישכם אברהם בבוקר" בשביל לעקוד את יצחק, דווקא הזכות הזו היא העומדת לכל עם ישראל, כי העקידה עצמה היא לא ניסיון כל כך גדול בשביל אברהם אבינו, כמו שראינו הרבה יהודים שמסרו את עצמם על קדושת ה', ובטח אחרי שה' אמר לו בפירוש לעשות כך, אלא שהניסיון הגדול הוא הזריזות והשמחה שבה הוא הלך לעקידה.
מהעקידה לומדים חז"ל שראוי להקדים לכל המצוות, בפרט למצוות צדקה צריך להקדים, כי מצוות צדקה מיוחדת בכך שהיא נותנת הכי הרבה השפעה בגשמיות בתוך העולם הזה, הצדקה לא רק משפיעה שפע אלא גם מצילה ומגינה מכל דברים רעים כמו שכתוב "צדקה תציל ממוות" ומכל שאר הייסורים שיש בעולם, כיוון שמצוות הצדקה קשורה לעולם הזה, לכן יותר נחוץ להזדרז בקיום מצווה זו.
מחר נלמד שכדאי גם לפזר את נתינת הצדקה להרבה נתינות קטנות.
