אתמול למדנו על ההארה של האלוקות המאירה בתוך העולמות התחתונים – בריאה, יצירה ועשייה.
ההארה המגיעה אליהם היא הארה מהאור הממלא כל עלמין, אמנם גם בו יש אלוקות ולכן גם בהם יש כח לברוא 'יש מאין' (כמו שהסברנו בכל האגרת, שרק אלוקות יכולה לברוא 'יש מאין'), אך בכל זאת הארה זו מצומצמת מאוד כיוון שהיא צריכה להתלבש בתוך כל ההגבלות של העולמות.
היום נלמד שגם בעולמות התחתונים ישנה הארה שאינה מצומצמת כלל ואינה מוגבלת בהגבלות העולם.
אור אין סוף אינו מוגבל בשום הגבלה, גם לא בהגבלה של מקום, ולכן הוא נמצא בכל מקום בשווה וגם בעולמות התחתונים הוא נמצא ומאיר, אך הוא לא מתלבש בתוך העולמות, אחרת הם היו מתבטלים לגמרי לאלוקות, לכן הוא מאיר אליהם רק באור מקיף, נותן להם אוירה טובה של 'אין סוף' (מקיף פירושו שאינו מתלבש להחיות ולא שהוא נמצא רק למעלה ולא בתוכו, אחרת אי אפשר היה לומר עליו ש'לית אתר פנוי מיניה').
אור אין סוף הסובב כל עלמין מאיר לעולמות דרך הקו הפנימי שמתלבש ומחיה את העולמות, כך גם האור הסובב נותן כח לעולמות התחתונים להוליד 'יש מאין' בפועל ממש, דווקא הכלים של הספירות – האור הממלא הוא מוליד את הנבראים וכאשר האור הסובב מאיר בתוך הכלים של הספירות – הקו הפנימי הוא נותן להם כח לברוא 'יש מאין'.
כיוון שכל הבריאה נעשית דרך האור הממלא – הכלים של הספירות, כל הבריאה מצומצמת ומתחלקת להרבה פרטים קטנים, לו יצויר שהבריאה היתה ישירות על ידי אור אין סוף הסובב כל עלמין, כל הדברים בבריאה היו אין סופיים, מאוחדים ושווים בהשוואה אחת.
מחר נלמד היכן מתבטא הכי חזק למטה הכוח להוליד 'יש מאין'.
