שלשום למדנו שבמלכות יש גילוי של האלוקות ולכן היא יכולה לברוא 'יש מאין'.
היום אומר אדמו"ר הזקן שהאלוקות לא נעצרת באצילות אלא מאירה גם למטה לעולמות בריאה יצירה ועשיה, אך בהארה קטנה יותר.
אמרנו שבריאת 'יש מאין' של מלכות דאצילות מתבטאת בזיווג של זעיר אנפין ונוקביה (מלכות) והולדת הנשמות על ידי המלכות, גם בעולמות בריאה יצירה ועשיה יש זיווג של זעיר אנפין ונוקביה (מלכות) וממילא המלכות יולדת את כל הנבראים הנוצרים והנעשים של כל העולמות בכל עולם לפי מדריגתו.
כיוון שגם בעולמות בריאה יצירה ועשייה יש הולדת נשמות צריך לומר שגם שם יש אלוקות לברוא 'יש מאין' כיוון שכמו שאמרנו אתמול הולדה היא בריאה 'יש מאין'.
אך ברור שהאלוקות שבעולם האצילות אינה באותו אופן שהיא מתגלית בעולמות בריאה יצירה ועשייה, מה היחס ביניהם?
לאחר שה' צמצם את אורו הגדול והפשוט בשביל לברוא את כל העולמות, הוא עשה קו של אור, קו שיגלה את האור גם בתוך כל העולמות המצומצמים, הקו מגיע עד סוף הרגליים של 'אדם קדמון' (הדרגה שלמעלה מהאצילות, דרגה הכוללת את כל העולמות מהאצילות עד העשייה כיצד שהם נמצאים בתוך ה'), לאחר מכן יש צמצום ובאצילות מאירה רק הארה מהקו, (כיוון שדרגה זו עדיין מאוד קשורה לאלוקות עצמה, אומרים שהכלים של האצילות הם אחד עם ה' לגמרי.)
החיצוניות של עולם האצילות (הכלים של עשר ספירות שבמלכות), נמשכת בתוך הספירות של עולם הבריאה, במושגים של נפש האצילות מתלבשת בנשמה של עולם הבריאה.
הארה מהנשמה של עולם הבריאה, מאירה בנפש ורוח של עולם הבריאה ובכלים של עולם הבריאה, והארה זו נקראת 'הארה דהארה' מאור הקו.
והארה זו מאירה בכל הנבראים הנוצרים והנעשים עצמם, הארה זו נקראת 'הארה דהארה דהארה' מאור הקו.
מכל התרשים אנחנו לומדים שאפשר למצוא את האלוקות בכל דרגה, אפילו בנבראים עצמם, וגם שם אפשר למצוא את התכונה הכי עצמית של האלוקות בריאה 'יש מאין'.
מחר בע"ה נלמד שדווקא הכי למטה מתגלה הכי הרבה הכח לברוא 'יש מאין'.
