למרות ההבטחות שהיא "תחזק כוחות מתונים", 3 חודשים אחרי יציאת צה"ל, כצפוי, ובניגוד לתחזיות של אמ"ן חמאס ניצח בבחירות, ותוך שנתיים השתלט סופית על הרצועה, בדיוק כפי שהזהירו מתנגדי ההתנתקות.
האזהרות התממשו במלואם. מיד לאחר נסיגת צה"ל הפך ציר פילדלפי לאוטוסטרדה של אמצעי לחימה מתקדמים. חודשים ספורים לאחר הנסיגה, דיווח השב"כ על זינוק של פי 7(!) בהברחת טילי נ"ט, מה ששינה את מאזן הכוחות וניטרל את היתרון של השיריון הישראלי ברצועה.
בפרק הקודם הכרנו את ציר פילדלפי שהיה אמור להיות האצבע בסכר מול הברחות הנשק לארגוני הטרור בעזה. גם לתומכי ההתנתקות היה ברור בתחילת הדרך שעזיבת הציר תהיה התאבדות, אבל כשמתחילים קשה לעצור. בידי מי תפקיד ישראל את שער הכניסה לרצועה? המחטף הפוליטי בסוגיה כל כך הרת גורל. וכל הציטוטים היהירים שנרשמו בדפי ההיסטוריה. תיק עזה הפרק השלישי
סיפורו של ציר פילדלפי מלמד עד כמה אף אחד במערכת הביטחון ובממשלה לא התכונן למציאות של 'היום שאחרי' ההתנתקות. חודשים ספורים אחרי ההתנתקות הפכה עזה למאגר נשק עצום וארגון חמאס לכוח צבאי משמעותי.
לפני שמדברים על הצורך בשינוי כיוון בלחימה בעזה, חייבים לחזור עשרים שנה לאחור לימים של אחרי ההתנתקות כדי להבין מה קרה כאן: הנה הציטוטים הבלתי נתפסים של ראשי המדינה דאז. מתי אריק שרון הופך לצמח. וכיצד דווקא המבצע "גשם ראשון" של צה"ל סימן לחמאס כמה ישראל תעשה הכל כדי לא להיכנס לעימות * לידתה של קונספציה // פרק ראשון בפרויקט 'תיק עזה'
