כשצה"ל סיכל פיגוע חדירה וחטיפה שחמאס תכנן בחסות הרגיעה פרץ מבצע עופרת יצוקה, אבלך הדרג המדיני החליט מראש לא למוטט את שלטון חמאס. ההמתנה לכך שחמאס יסכים לחזור לרגיעה הובילה לדשדוש עד הפסקת האש החד צדדית.
בעוד ביהודה ושומרון יצא צה"ל למבצע חומת מגן שריסק את הטרור, תוכניות למבצע דומה בעזה בוטלו ברגע האחרון. בצה"ל כבר קידמו את הרעיון של ההתנתקות. כשההודנה ומפת הדרכים קרסו שרון הצטרף לרעיון.
עם פרוץ האינתיפאדה הפכה צומת נצרים לזירת מלחמה, אבל גם כשאנשי דחלאן התחילו לבצע פיגועי קשים ההוראה הייתה להרגיע את המצב. כשהתחילו הקסאמים על שדרות צה"ל רצה לפעול בבית חאנון - האמריקאים לא הרשו וצה"ל נאלץ לסגת.
למרות ההצהרות של אולמרט כי לא יהיה משא ומתן עם חמאס, הרקטות לדרום והסירוב של ישראל לכבוש את עזה הכריחו את ממשלת אולמרט להפר את ההבטחות ולהסכים על "הודנה" עם חמאס רק שנה לאחר שהשתלט על רצועת עזה. חמאס ניצל את ההודנה להתעצם צבאית לקראת מלחמה עם ישראל
היום שאחרי? צללנו חזרה להיסטוריה. מה קרה כאשר רבין העביר את עזה לרשות הפלסטינית, כיצד חרץ הסכם אוסלו את גורלה של הרצועה והפך את המלחמה במחבלים לבלתי אפשרית וכיצד תעתע ערפאת בישראל כל הדרך לאינתיפאדה ה-2.
לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה, החליטה ממשלת אולמרט על מצור ולחץ על אוכלוסיית הרצועה כדי להפיל את שלטון החמאס, אך המצור נבלם על ידי מערכת המשפט ובג"ץ שהשתמש בעתירה כדי לרוקן מתוכן את המצור.
שעה לפני הפסקת האש פגעה רקטה ישירות בבית בשדרות, בשעתיים הראשונות של הפסקת האש נורו עוד 4 קסאמים על שדרות, אך הרמטכ"ל הנחה את כוחות צה"ל להימנע מירי על חוליות המשגרות רקטות לישראל.
חצי שנה אחרי ההתנתקות נחתה באשקלון רקטת הגראד הראשונה. חמאס עמוק בשלטון. אהוד אולמרט ממלא מקום ראש הממשלה ששקע בתרדמת, משקיע את מרצו בפינוי האלים בעמונה. שום דבר שחמאס עושה, כולל חטיפת גלעד שליט, לא מצליח לגרום לישראל להתעשת
למרות ההבטחות שהיא "תחזק כוחות מתונים", 3 חודשים אחרי יציאת צה"ל, כצפוי, ובניגוד לתחזיות של אמ"ן חמאס ניצח בבחירות, ותוך שנתיים השתלט סופית על הרצועה, בדיוק כפי שהזהירו מתנגדי ההתנתקות.
האזהרות התממשו במלואם. מיד לאחר נסיגת צה"ל הפך ציר פילדלפי לאוטוסטרדה של אמצעי לחימה מתקדמים. חודשים ספורים לאחר הנסיגה, דיווח השב"כ על זינוק של פי 7(!) בהברחת טילי נ"ט, מה ששינה את מאזן הכוחות וניטרל את היתרון של השיריון הישראלי ברצועה.
בפרק הקודם הכרנו את ציר פילדלפי שהיה אמור להיות האצבע בסכר מול הברחות הנשק לארגוני הטרור בעזה. גם לתומכי ההתנתקות היה ברור בתחילת הדרך שעזיבת הציר תהיה התאבדות, אבל כשמתחילים קשה לעצור. בידי מי תפקיד ישראל את שער הכניסה לרצועה? המחטף הפוליטי בסוגיה כל כך הרת גורל. וכל הציטוטים היהירים שנרשמו בדפי ההיסטוריה. תיק עזה הפרק השלישי
סיפורו של ציר פילדלפי מלמד עד כמה אף אחד במערכת הביטחון ובממשלה לא התכונן למציאות של 'היום שאחרי' ההתנתקות. חודשים ספורים אחרי ההתנתקות הפכה עזה למאגר נשק עצום וארגון חמאס לכוח צבאי משמעותי.
לפני שמדברים על הצורך בשינוי כיוון בלחימה בעזה, חייבים לחזור עשרים שנה לאחור לימים של אחרי ההתנתקות כדי להבין מה קרה כאן: הנה הציטוטים הבלתי נתפסים של ראשי המדינה דאז. מתי אריק שרון הופך לצמח. וכיצד דווקא המבצע "גשם ראשון" של צה"ל סימן לחמאס כמה ישראל תעשה הכל כדי לא להיכנס לעימות * לידתה של קונספציה // פרק ראשון בפרויקט 'תיק עזה'
