היום הייתה אמורה לעלות על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה' הצעת חוק 'המשפט העברי' של חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי). על פי ההצעה, במקרי בהם אין הכרעה ברורה בחוק הקיים או בפסיקות קודמות יחויב בית המשפט להסתמך על המשפט העברי.
לבסוף הוחלט לדחות את הצעת החוק בשבוע, בעקבת התנגדות של חברי הכנסת מטעם סיעת כולנו להצעה. כעת מקווים מגישי ההצעה להגיע להסכמות עם הסיעה במהלך השבוע הקרוב.
מגישי ההצעה מציינים כי גם הל פי החוק הקיים כיום במקרה של שאלה משפטית שלא הוכרעה"יכריע בית המשפט לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". אלא שמערכת המשפט החילונית סרבה ללכת במהלך השנים בדרכו של המשפט העברי כפי שלכאורה מחייב החוק.
בפסקי דין של בג"ץ נטען כי החוק שקובע על הכרעה על פי מורשת ישראל, לא מחייב הכרעה על פי המשפט העברי. נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק, טען בעבר כי המשפט העברי אכן ראוי לתפוס מקום במשפט המדינה, מקום שילך ויגדל עם הגדלת הידע והנגישות אל המשפט העברי.
בעקבות התנהלות מערכת המשפט מוצע כי "המונח'עקרונות המשפט העברי' יופיע במפורש בחוק. כמו כןמוצע להקים מכון ממלכתי אשר יעסוק ב"תרגום" ספרות המשפט העברי לעברית עכשווית המובנת לכל.
המכון יוקם בשיתוף עם לשכת עורכי הדין והנהלת בית המשפט ובהנהלת המכון יכהנו נציג משרד המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין בישראל ונציג הנהלת בתי המשפט. על פי ההצעה, שר המשפטים יקבע בתקנות את דרך הקמת המכון וניהולו.
מה'מכון הישראלי לדמוקרטיה' כבר הוגשה כמובן התנגדות לחוק. לטענת המכון, החלת המשפט העברי הכולל "עקרונות ארכאיים" על "מדינה ריבונית במאה ה-21" אינה לגיטימית. עוד טוענים במכון כי החלת המשפט העברי על השופטים שחלקם אף אינם יהודים, תפגע בדמוקרטיה.
יש לציין כי שרת המשפטים איילת שקד התיחסה לפני זמן לא רב לנושא, ואמרה כי לדעתה"המשפט העברי צריך ויכול להיות אחת החוליות המקשרות בין ערכי העבר וערכי ההווה וצרכיו, לא רק ברמה ההצהרתית בלבד. קישור זה נראה לי חיוני למדינת ישראל כמדינה יהודית".
כאמור, מציעי החוק החליטו לדחות את עלית החוק להצבעה, לשבוע הבא, בעקבות התנגדות מפלגת כולנו להצעה.
