אבדן הכח המוסרי, או: "חומר חסוי" ● דעה

ידועה הקושיא מדוע כעס הנביא על אחאב שלקח את כרם נבות, והלוא שמואל הנביא אומר במפורש שמותר למלך ישראל לקחת את שדותיהם של אנשי המלכות (יעויין בתוספות במסכת סנהדרין, בדף כ). ספר הזוהר (על פרשת וישב) מיישב את הקושיא ואומר: אכן, מותר היה לאחאב לקחת את הכרם, אך אסור היה לו להרוג את נבות. כלומר: אם אחאב רוצה לקחת את כרמו של נבות הוא צריך לבוא לנבות ולומר לו: "מתוקף סמכותי כמלך אני לוקח לעצמי את הכרם שלך, כך בא לי". אך אחאב לא עשה זאת.
מדוע? כי הוא הבין שהוא יתפס כמלך לא נחמד, גם אם הוא עושה מעשים מותרים. העם לא יאהב מלך שלוקח כרם בגלל שסתם כך מתחשק לו, אף על פי שאין איסור לעשות זאת. מה עושה אחאב (בעצת איזבל)? הוא מעליל עלילות על נבות, גורם למותו, וכך לוקח לעצמו את הכרם תוך שהוא נתפס כהגון, שהרי נבות הוא הפושע בזה שהוא כביכול מרד במלכות וממילא נכסיו שייכים למלך. זהו חטאו של אחאב, ההחלטה להרוג את נבות כדי להיתפס ככזה שאינו חומד לעצמו את כרמיהם של נתיניו.
[caption id="attachment_17947" align="alignleft" width="300" caption="ישיבת עוד יוסף חי"]
דברי הזוהר הללו עלו בזכרוני כאשר ראיתי את מעשיהם של שי ניצן ואנשי השב"כ ביחס לישיבת עוד יוסף חי. שי ניצן לא העיז לומר במפורש: "אני רוצה לסגור את ישיבת עוד יוסף חי כיון שהם מחנכים לערכים שאינם הערכים המקובלים עלי". הרי לכאורה מדובר במדינה דמוקרטית, וכיצד אפשר לסגור מוסד במדינה כזו בגלל שהוא מביע עמדות שונות מפקידים מסויימים במשרד המשפטים? ובפרט שהישיבה מפיצה את תורת ישראל, שכלפיה קשה לאדון ניצן וחבריו לצאת בגלוי.
ובכן, אנשי השב"כ יזמו פגישה עם פקידי משרד החינוך, שם הם "הסבירו" להם כמה לא חינוכי שתתקיים הישיבה. רוב הפקידים שמעו את דבריו בנימוס, והמשיכו הלאה בעבודתם החשובה מבלי להיתפס לשיקולים זרים. אך אז גילה שי ניצן שאחד מהאנשים ששייך לפרקליטות עובד באופן זמני מאחד מאגפי משרד החינוך. אותו עובד הסכים לשתף פעולה עם מעבידו, וגייס גם את מנהל האגף, שהעדיף להיכנע לבעלי השררה (מן הסתם מתוך הנחה שה"שלטון" תמיד צודק, הנחה שרווחת דוקא אצל חובשי כיפות, משום מה).
ובכן, אותו אגף שלח ביקורת "שגרתית" (זמן קצר אחרי שנשלחה ביקורת קודמת שעברה בהצלחה), והצליח לעכב לזמן מה את התקציב המגיע לישיבה באותו אגף בגלל תקלה שהיתה בזמן הביקורת. כמובן שמנהל האגף הכחיש שיש קשר בין מעשיו לבין גורמים מחוץ למשרד החינוך (אף שלמרבה מבוכתו הופיע משום מה שמו של עו"ד שי ניצן כמכותב על אחד המסמכים שהוא הוציא בקשר לענין ה"פנימי" הזה...), וטען שהוא פועל באופן ענייני לחלוטין.
תוך זמן קצר הוכיחה הישיבה לאגף המדובר את צדקתה, והתקציבים – שעוכבו לזמן מה – אמורים היו לחזור על פי חוק. חודשים לא מעטים חלפו, ומשום מה התקציב לא שב. לא ניכנס לכל השקרים והתרגילים שנעשו על ידי אותו אגף, אבל בסופו של דבר הם נאלצו להיכנע, והודיעו רשמית על השבת התקציב לישיבה. והנה – התקציב לא שב. באגף הסבירו שיש בעיות בחישוב הכספים, וזה לוקח זמן, והמחשבים בדיוק לא עובדים, ו... – עד שהגיע מכתב חדש שאומר שהתקציב לא ישוב. למה? "על פי הוראות משרד המשפטים". ומדוע משרד המשפטים קובע למשרד החינוך מה עליו לעשות? לפקידים עושי דברו של שי ניצן הפתרונים.
אחרי שהמזימה הראשונה נחשפה נאלץ שי ניצן לנסות ולייצר תחבולה חדשה. חודשים ארוכים עברו ללא תקציב וללא הסבר או סיבה חוקית להיעדרו, עד שהגיע מכתב ממשרד החינוך ובו טענות שונות ומשונות כלפי הישיבה, והזמנה לשימוע בפני מנכ"ל משרד החינוך. המעניין הוא שרוב הטענות התבססו על "חומר חסוי". כלומר: אנחנו טוענים שהמצב הוא כך וכך, ואתם אינכם יכולים לטעון אחרת כיון שמדובר ב"חומר חסוי" שאסור לכם לראות.. . הישיבה ענתה תשובה מפורטת על הטענות שנטענו כלפיה, אך כלפי טענות רבות נותרה חסרת אונים בגלל היות החומר חסוי. כך החליט מנכ"ל משרד החינוך (רגע לפני שעזב את תפקידו) לסגור את הישיבה, והוא הודיע על כך במכתב שרבים מרואיו חושדים שנוסח עבורו על ידי שי ניצן.
כלומר: שי ניצן אינו מעז לחשוף את עצמו בגלוי. הוא חוסה מאחורי "שלטון החוק". מאחורי אותו "שלטון חוק" עומדת החלטה של אנשים מסויימים לרדוף את מי שלא אומר וחושב כמותם, אך הם לא מעזים לומר זאת בגלוי.
על מה זה מעיד? התחבאות מאחורי "חומר חסוי" וטענות שקריות מעידה בעצם על אבדן בסיס מוסרי. כאשר לאדם יש בסיס מוסרי להתנהלותו – הוא לא חושש לחשוף את כל מעשיו ושיקוליו בפני הציבור. יש לו אמון בכך שמעשיו נושאים חן ושכל טוב, והוא קורא לציבור להיחשף גם הוא לשיקולים הללו ודוקא זה מביא לאמון של הציבור בו. כאשר אין לו בסיס כזה הוא נאלץ להחביא את מעשיו, כמעשי אחאב, ולטפול אשמות שונות על מתנגדיו כדי לצבור כח. כך מוסברת התנהגותם של משטרים אפלים, שמשתמשים בהרבה מאד סודיות וחסיון.
כנראה, לא בכדי, אחאב הוא זה שסותם את פיות נביאי ה' ומחליט להרוג אותם. המציאות מלמדת שיש קשר בין התנהגות מפוחדת בגלל חוסר בסיס מוסרי, לבין סתימת פיות של מי שאומר בקול צלול את דברי התורה.

הרב יוסי אליצור מלמד בישיבת דורשי יחודך