בנות האולפנה ארגנו בת מצוה לילדה שחולצה מהכפר

הקלישאה על אירועים מרגשים היא ש"עין לא יכלה להישאר יבשה", אך יש פעמים שהקלישאה היא מציאות.

כך היה אמש (א') בישוב ניצן, בחגיגת בת מצוה מיוחדת במינה. כלת האירוע חולצה בידי ארגון להב"ה לפני כתשע שנים מכפר ערבי בו גדלה לאחר שאמה התחתנה עם צעיר ערבי שהכירה.

את האירוע המרגש ארגנו מא' ועד ת' והתנדבות מלאה בנות כיתה י"ב מאולפנת נווה דקלים בניצן.

• הירשמו לתפוצת הווצאפ של הקול היהודי >>
• הירשמו לניוזלטר שלנו >>
• הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

"מדובר בילדה שהוצאנו מכפר ערבי אחרי שהאם סבלה התעללות. האם, הבן והבת שהו בדירת החירום שלנו, ואני זוכרת אותה, ילדה מתוקה, שקטה צמודה לאמא שלה", סיפרה לקול היהודי ענת גופשטיין מארגון להב"ה שמלווה את המשפחה.

"הילדה בגרה והפכה לנערה מקסימה, והנה  היא הגיעה לגיל מצוות ורצתה לחגוג בת מצוה כמו כל ילדה יהודיה".

גופשטיין מספרת כי בהשגחה פרטית פנתה אליה מורה מאולפנת נווה דקלים בניצן וסיפרה שלכבוד חודש אדר התלמידות שלה בנות כיתה י"ב מחפשות לעשות פרויקט גדול, לשמח ילדה ולעשות לה חגיגת  בת מצוה.

כך תוך כמה ימים הרימו הבנות אירוע שלם.

"הבנות דאגו להכל", מספרת גופשטיין. "אולם, סעודה, הזמינו את המשפחה ואת בני ובנות הכיתה של הילדה, דאגו לה מכף רגל ועד ראש, בגדים לה ולמשפחה, תסרוקת, פינוקים, צילומים, השקיעו את הכל והיה אירוע ממש ברמה. במהלך האירוע עשו גם הפרשת חלה ופעילות לכיתה של הילדה.

התפעלתי מהבנות הנהדרות שמלאות שמחה של מצוה ונתינה לעם ישראל. אכן יש לנו נוער נפלא".

האבא הערבי חטף את הילדה

לאחר שהאורחים והחוגגים התפזרו, ישבה גופשטיין עם בנות האולפנה וסיפרה להן על המשמעות של בת מצווה לכזו ילדה, שבקלות יכלה עדיין לחיות כמוסלמית.

"הודיתי להן על ההשקעה והחגיגה המפוארת ודיברתי על מצוות פדיון שבויים. סיפרתי להן על האמא של ילדת הבת המצוה, שהגיעה לכפר ועברה שם חוויות קשות מאוד".

"כשהילדה היתה בת שלוש הוצאנו אותה מהכפר יחד עם אמא שלה ואחיה הגדול. היא לא דיברה הרבה, קצת ערבית וקצת עברית. ילדה שקטה צמודה מאוד לאמא שלה. לקח לה זמן להיפתח לאחרים.

הם שהו אצלנו בדירת החירום תקופה ארוכה. אהבנו אותם ונקשרנו אליהם מאוד. הקהילה החמה עטפה אותם עם חום ואהבה. היה להם טוב, הם חידשו את הקשר עם הסבתא והם נסעו אליה לשבת שם האם פגשה את אחיה שלא דיברו איתה זמן רב מאז שהלכה לכפר".

אבל בזה לא נגמר הסיפור.

"במוצאי שבת היא חזרה לדירת החירום, אבל כשהגיעה עם ילדיה לתחנה המרכזית היא הכניסה את הציוד שלה לאוטובוס ובאה לעלות, אבל אז הגיע הבעל האלים, וחטף לה את הילדה מהידיים. היא עמדה באמצע התחנה, צורחת "הילדה שלי! הילדה שלי!" והילדה צועקת "אמא! אני רוצה את אמא", אבל זה לא עזר".

"היא התקשרה אלי בוכה ורועדת "הוא לקח לי את הילדה, חטף לי אותה מהידיים"", נזכרת ענת.

"אני שומעת ברקע את אח שלה קורא לה. מיד שלחתי אליה פעילים שלנו מהאזור שיאספו אותה אל ביתם ונסעתי אליה, להיות איתה ברגע הקשה הזה. אי אפשר לתאר את הצער והכאב  שהיה שם".

ענת מספרת כי האם החליטה למסור את נפשה כדי להציל את בתה. "היא אמרה לנו 'אני נכנסת לכפר להוציא את הילדה רק תשמרו על הילד ותתפללו עלי'. היא נכנסה שוב לכפר ואחרי כמה ימים היא הצליחה לצאת עם  הילדה שלה. שם בכפר היא ספגה הרבה אלימות, אבל שום דבר לא עניין אותה רק להציל את הבת שלה. ב"ה היא יצאה משם ולא חזרה".