דעה - על עוזר שר האוצר, על ליברמן ועל גויי הארץ

הכותרות הראשיות בחלק מאתרי החדשות עסקו בימים האחרונים בהתבטאותו של עוזר שר האוצר, שהעז להשוות את חסרי הדת שהיגרו מבית המועצות לשעבר (היגרו, לא עלו. להגיע לארץ זו עליה רק עבור יהודים, לשאר העולם זה פשוט להגר) למסתננים מאפריקה. כולם גויים, הוא אמר, ולא באו לכאן לעשות עליה. ישראל ביתנו, מפלגתו של ליברמן, הייתה כמובן זו שדרשה את פיטוריו של העוזר בקול גדול.

את זה שתביעתה של ישראל ביתנו לוקה בריח חריף של גזענות, לפיה יש להתייחס אחרת למהגרים מאירופה מאשר למהגרים מאפריקה, טענו כבר עשרות אם לא מאות מגיבים באינטרנט. נשאיר אותה להם.

אנחנו מבקשים לשאול כאן שאלה נוספת.

איך התגלגל אביגדור ליברמן למצב בו הוא ראש הלוחמים בעד הטמיעה של הגויים כאן (חוק הגיור הצהלי, ברית הנישואין, וגם הסיפור האחרון כמובן), ובה בעת לוחם ראשי נגד מתן אזרחות אוטומטית לערבים? הלוא אם יגדיר שהמדינה לא יהודית, לא תהיה לאף אחד בעיה להיות נאמן. כל הבעיה היא שהמדינה יהודית. אז הוא רוצה מדינה יהודית או לא?

התשובה היא כמובן שלא. אם היה ליברמן באמת רוצה לדאוג לקליטה נכונה של העולים בארץ, אז היינו מוצאים אותו מציע קריטריונים מסוג כלשהו כדי לבחון את מידת התאמתם. אבל ליברמן אינו חולם על כך. הוא דורש שיקבלו את כולם, ללא יוצא מן הכלל. כי ליברמן לא חושב על צביון המדינה, הוא חושב על גודלה של מפלגתו. אבל ליברמן יודע שלומר זאת בציבור זה לא יעבור. אז הוא בחר בדרך הרבה יותר טובה: הוא אומר שהוא לוחם נגד הערבים, וכך אף אחד לא שואל מה הוא עושה עם שאר הגויים. לכן התגובה הכל כך חריפה כלפי מי שהעז לקשור את שתי הסוגיות זו בזו. יכולתו של ליברמן להחזיק בחבל בשתי הקצוות תלויה בכך שאף אחד לא ישים לב לפרדוקס. לכן הוא נזהר לא לפעול יותר מדי בתחום הערבי. לכן למשל השר לבטחון פנים ממפלגתו מגייס שוטרים ערבים לטפל במגזר הערבי בלי למצמץ, ובלי להיות מוטרד משאלת הנאמנות.

כי אם ליברמן באמת יעשה משהו בתחום הערבי, הוא עוד עלול למצוא את עצמו נאלץ להשיב על השאלה: מי מפריע יותר למדינה להיות יהודית, או: מי יוצר יותר התבוללות, הערבים או המהגרים הגויים מברית המועצות. וזאת השאלה האחרונה שעליה הוא רוצה להשיב.