הרשת גועשת נגד הפוליטיקאים וכלי התקשורת

במעשה הזה היו שני היבטים: א. אונס של ילדה בת 7. יצויין שכאשר מגיע אדם לרופאים בגין מחלות אוטואימוניות שואלים אותו קודם כל האם עבר התעללות מינית. היינו התעללות מינית גורמת למחלות קשות חסוכות מרפא מהן תסבול הנאנסת כל חייה. זה יכול להיות ריתוק לעגלת נכים, נבצרות יכולות להינשא וכיו"ב צרות צרורות. זה לכשעצמו מצדיק עונש כבד בו לא נוקטת מערכת המשפט גם כלפי יהודים. היינו האנס מקבל שנה מאסר ופיצוי זניח. להערכתי חיוני לשנות את החוק לגבי אונס קטינות כך שישקף מעשים בסדר גודל של רצח דרגה 2. ב. במקרה שהאונס נעשה מטעמים לאומניים הרי הסיכוי שמדובר בחולה נפש קטן. במיוחד אם יש מושיטי עזרה למעשה. באופן כללי פיגוע לאומני כזה אינו מוגן על פי אמנות ג'נבה והמפגע דינו כחייל ללא מדים שפועל לפגיעה באזרחי ישראל כולם כבעת מלחמה. לא זו אף זו, היות והאיש מקבל גיבוי רחב מאוכלוסיה ערבית הופכת אוכלוסיית התומכים לאויבי המדינה ויש לגרשם מן הארץ. כמו כן היות ולכשטיפוס כזה ישב בכלא הישראלי הוא יקבל קיצבה מממשלת הרשות. בכך הופכת ממשלת הרשות והרשות כולה למי שמנהלת מלחמה בעצימות נמוכה (באשר אינה יכולה לפעול בעצימות גבוהה) ולכן יש להבין שהיא בגדר מטרה צבאית שיש לחסלה פיזית מקטניה ועד גדוליה. זאת לא רק בגין אונס אלא בגין כל פיגוע הנתמך על ידה לפני או אחרי קרותו. לסיכום: על הממשלה לגזור עונש מוות לכל מפגע מטעמים לאומניים במדינה ובעמה. וכדי למנוע מעשי תגמול מצד הערבים בארץ ובעולם, יש להחזיק מאות אסירים נידונים למוות כבני ערובה שיוצאו להורג עם כל פיגוע באזרח מדינת ישראל או ביהודי בתפוצות. במספאר מושכל כמו 10 נידונים לגכ רצח יחיד ו3 לכל פיגוע בו נפגע אדם. המסקנה המתבקשת הינה שבמקרה הזה אין מערכת המשפט בנויה היטב להתמודד עם מקרים כאלה ונחוץ בדחיפות חוקים מסויימים ולחקוק חוקים חדשים דוגמת החקיקה בנאצים ועוזריהם.