"התבוללות - אצלנו בחצר"

הצירוף המוכר "בת טובה ממשפחה מעולה", איננו רק הקדמה להצעת שידוך, אלא גם המחשה חיה להיקף התופעה המזעזעת של התבוללות ונישואי תערובת. בארגון להב"ה (למניעת התבוללות בארץ הקודש) החליטו להשקיע במניעת התופעה ולא רק בשיקום.

"מפעם לפעם נחשף הציבור לסיפור מיוחד על חילוצן של נשים יהודיות וילדיהן מכפרים ערביים, אך לא כל תמיד יש סוף טוב לסיפור", אומרת ענת גופשטיין מארגון להב"ה המסייע לבנות ולנשים אלו להיקלט במסגרות שיקומיות. להב"ה מתייחד מארגונים דומים לו, בכך שניתן דגש על עיסוק בהסברה וחינוך לצורכי מניעת הבעיה. "הציבור מתחיל להתעורר", כך גופשטיין, "ולהבין שהתופעה קיימת בכל מקום". ענת יודעת לספר על שלושים בנות (!) שהתאסלמו במחצית השנה האחרונה.

תפקידה של גופשטיין לתת מענה ראשוני לבנות לפני העברת הטיפול למתנדבים - פעילי השטח המסייעים בחילוץ, או הפנייה לגורמים טיפוליים כמו 'חמלה' - בית חם לשיקום בנות מבתים דתיים וחרדים. גופשטיין גם מארגנת ערבי התעוררות ברחבי הארץ ושיחות בנושא בבתי ספר לתלמידות ולצוותי ההוראה.

"גם בנות מבתים אמידים, או בוגרות חינוך תורני מגיעות אלינו. ישנם מספר גורמים המביאים בנות 'טובות' ליצור קשר רגשי וזוגי עם ערבי, על כל המשתמע מכך. מבחינה אישית, לעיתים קרובות יש לבנות אלו חסכים רגשיים ודימוי עצמי נמוך מהבית או ממקום הלימודים. כאשר הן פוגשות צעיר כה חביב וסימפטי שמרעיף עליהן תשומת לב ומתנות, קל מאוד להיגרר. על פי רוב ההורים הם המיודעים האחרונים על כל התהליך. פעמים רבות החברות עשויות להסתיר את המצב, אם מתוך רצון שלא לפגוע בחברתן, ואם משום שהסיטואציה זרה ומפחידה אותן בעצמן.

שירות רב לאומי

בלהב"ה טיפלו בשש עשרה בנות שהכירו ערבים במסגרת השירות הלאומי. ענת מספרת על בוגרת אולפנה מוכרת, שעשתה שירות לאומי בבית החולים שערי צדק. ערבי שעבד שם בניקיון חיזר אחריה באדיקות והרעיף עליה מחוות של חיבה. "לאחר התעלמות ממושכת, היא נשברה ונענתה לו", מספרת גופשטיין. "ההמשך הגיע לכלל קשר של ממש, עד שהיא הגיעה אלינו ועברה תהליך שיקום קשה ומתמשך".

[caption id="attachment_554" align="alignleft" width="214" caption="חתן ערבי בזול? יש"]

עבודה ברשתות מזון ומסעדות מהווים כר נרחב להיכרויות מעין אלו. "ההלכה אוסרת לאכול מתבשילי נוכרים "משום חתנות" – חשש להתבוללות. הציבור הדתי והחרדי מקפיד ללכת למקומות כשרים למהדרין כמו "קפה נאמן", אך כואב לראות שאין הקפדה על שורש הכשרות שנועד למנוע את הטמיעה".

שיקום קשה וארוך

לפונות יש קושי גדול לעזוב את זהותן החדשה ולחזור לחברה היהודית. יש תקופה ארוכה ולא קלה בה צריך להתמודד עם הקושי הרגשי הכרוך בניתוק. "הצעירה עשויה לחזור לבן הזוג הערבי מרוב פחד, לחץ רגשי או געגוע. לפני כחודשיים פנתה אלינו בחורה שנמצאת בכפר יאטה בדרום הר חברון, וסיפרה לנו בבכי שהיא סגורה בחדר, מנותקת מהעולם וסובלת מנחת זרועו של בן זוגה הערבי. קרוב לחודש היא התחננה שנבוא להציל אותה. לאחר פנייה לזרועות הביטחון, הגיע לביתה בשעות הערב כח צבאי ועיכב לחקירה את הערבי ואת אשתו היהודיה, במסווה של מעצר ביטחוני. כשהיא הגיעה למשטרה לצורך הגשת תלונה על "בעלה", איכשהו משהו השתבש – האישה נלחצה מהסיטואציה, וביקשה מהחוקרים לחזור לביתה.

נותנים כלים להתמודדות

להבה מקיימים כנסי התעוררות ומודעות ברחבי הארץ. "אנחנו שמים את הדגש על מוסדות חינוך. ראשי המוסדות מבינים טוב יותר לאחרונה, שהעובדה שבת מקבלת חינוך טוב – איננה מהווה תעודת ביטוח בפני הפורענות. בת שנכנסה לקשר עם ערבי, מתמודדת עם עומס נפשי בשל החיים הכפולים. מחד, הזהות של הבית ומקום הלימודים, ובמקביל, זהות נוספת, סבוכה ומורכבת, ולכן חשוב לזהות את הבעיה בזמן, וטוב יותר – למנוע אותה".

כשאנחנו מבקשים מענת סיפור לסיום היא חושבת מעט, ושואלת אם נרצה סיפור עם סוף טוב או לא. "בעבר פנתה אלינו בת שניהלה קשר עם ערבי שהכירה במסעדה בה עבדו יחד. לפני זמן לא רב שמחנו לשמוע שהיא הקימה בית יהודי כשר עם בחור בן תורה. מאז שהגיעה אלינו, היא הפנתה אלינו שש בנות נוספות שעבדו באותה המסעדה והגיעו לאותו מצב". "זה משקף", מסיימת גופשטיין, "את שני צדדי המטבע. גם את ההצלחות ברוך ה', אך גם את היקף הבעיה".