[caption id="attachment_16636" align="alignleft" width="100%" caption="עו"ד נפתלי ורצברגר "]
בתגובה למתקפה מצד השב"כ ומשרד החינוך, על ישיבת עוד יוסף חי ביצהר, אומר עורך הדין נפתלי ורצברגר ל'קול היהודי' כי מדובר ברדיפה על רקע אידיאולוגי,ולא על בסיס משפטי או פלילי. "בג"ץ כבר נתן את דעתו בנושא עוד בשנות החמישים, כשאסר על בן גוריון לפטר את ד"ר אלדד בשל דעותיו הפוליטיות".כבר תקופה ארוכה סובלת ישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר, מרדיפה מצד שלטונות המדינה, ובמיוחד הפרקליטות, והשב"כ. לאחרונה הצטרף משרד החינוך, שהזמין את ראשי הישיבה
לשימוע שבעקבותיו יוחלט האם לסגור את הישיבה. פנינו לעו"ד נפתלי ורצברגר, על מנת לשמוע האם החוק מאפשר לסגור מוסד על רקע דעות של המורים המלמדים בו. לעו"ד ורצברגר המקרה מזכיר פרשיה דומה משנות החמישים בה הכריע בג"ץ, כאשר ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, פיטר ממשרתו את בכיר הלח"י ד"ר ישראל אלדד".
האזינו לראיון עם עורך הדין נפתלי ורצברגרעו"ד נפתלי ורצברגר. "אלו השיטות של בן גוריון""הבג"ץ של אלדד הוא אחד הבג"צים הראשונים, עוד לפני שדיברו במדינת ישראל על על זכויות יסוד" פותח עו"ד ורצברגר.
"בג"ץ, יש מאין, נחלץ להגנתו של ישראל אלדד, שאז נקרא ישראל שייב, בצורה מאוד מאוד חד משמעית. בן גוריון ביקש משר החינוך לפטר ממשרתו כמורה את ישראל אלדד, שנתפס כטרוריסט בעיני הבריטים ובעיני ההגנה ומוסדותיה, על כך שהוא מחנך את ילדי ישראל לעמדות קיצוניות וטרוריסטיות".
"ד"ר אלדד אכן פוטר, ופנה לבג"ץ. בבג"ץ, השופט שניאור זלמן חשין, אביו של השופט בדימוס מישאל חשין, נתן פסק דין שהוא לדעתי אחד מפסקי הדין המשמעותיים ביותר מקום המדינה", אומר עו"ד ורצברגר.
"השופט חשין בעצם אמר, שאם יש ראיות שד"ר אלדד מסית למעשי אלימות, או מסית לעבריינות על החוק, תתכבד הפרקליטות ותעמיד אותו לדין, ואז או יזוכה או יורשע. אבל אם אין ראיות לכך, גם אם מישהוא חושב שדעותיו של אלדד לא מתאימות ולא ראויות, אסור לרדת לחייו של אדם ולשלול ממנו פרנסה".
"חשדות שנולדו במרתפי השב"כ"עו"ד ורצברגר קושר בין המקרה של אלדד לבין התנהלות השב"כ ומשרד החינוך מול ישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר. "זה בדיוק הניסיון שנעשה בידי השב"כ למנוע את הקיום של הישיבה ולשלול את פרנסת המורים המלמדים בה, ע"י הפסקת התקציבים המוקנים לישיבה ע"פ חוק" אומר עו"ד ורצברגר. "לא בגלל שיש רישום פלילי, לא בגלל שיש עבריינות על החוק אלא בגלל חשדות שנולדו במרתפי השב"כ".
"והיום כשיש חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, ויש חוקים שמגינים על עיסוק, אני חושב שגם מערכת המשפט וגם המערכת של שר החינוך צריכה להסתכל בפסק הדין של בג"ץ משנות החמישים וללמוד שוב את מערכת הערכים הראויה לשלטון במדינה דמוקרטית ויהודית. ואני מקווה שכך יעשה שר החינוך וידחה את המלצותיו של השב"כ, וימנע פגיעה בכיסם של אנשים הגונים, ללא ראיות וללא הליך ראוי".
בתשובה לשאלה האם הוא מכיר מקרים נוספים של נסיון לסגירת מוסדות כאלו ואחרים, אומר עו"ד ורצברגר כי "השב"כ התערב רק במקרים בהם היו הרשעות פליליות או דברים מהסוג הזה, ואז היו פיטורים. אבל כנראה שאנחנו התפתחנו, והנסיון, גם בהליכים מנהליים של מעצרים והרחקות מנהליות, הוא ניסיון לפגגוע באנשים ובזכויותיהם שלא בדרך שהתווה הבג"ץ בפסק הדין של אלדד".
