רשות הגבלים עסקיים פרסמה לאחרונה את הדו"ח הסופי להגברת התחרות בשוק כרטיסי האשראי. בדו"ח זה היא ממליצה לחייב את הבנקים להנפיק כרטיסי 'דביט' (כרטיס חיוב מידי) ללקוחות עד סוף השנה הלועזית הנוכחית.
לצד הברכה שיכול להביא מהלך שכזה לכלכלה, מתעוררת מהמהלך שאלה הלכתית הנוגעת לדיני ריבית.
במאמר שפורסם בכתב העת "אמונת עתיך", המופץ מטעם 'מכון התורה והארץ' לאלפי מנויים, ועוסק בסוגיות ציבוריות לאור ההלכה, סוקר הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר, את הנושא, ומציע פתרונות.
כרטיס 'דביט' הוא למעשה תחליף לעסקת מזומן. הוא מחייב את חשבון העובר ושב של הלקוח מידית, ומזכה את חשבון הבנק של בית העסק בתוך שלושה ימי עסקים.
בעולם נעשה שימוש נפוץ בכרטיסים אלו, לאור עמלות הסליקה הנמוכות יחסית לעמלות הסליקה בכרטיסי האשראי, ובשל היעילות של הכרטיס לעומת אי יעילות השימוש במזומן. בדרך זו, ייחסכו לבתי העסק עלויות המימון הכרוכות בהמתנה לקבלת הזיכוי מחברת כרטיסי האשראי, הנעשית אחת לחודש, וכך ניתן יהיה להוזיל גם את מחיר המוצרים.
השאלה ההלכתית מתעוררת מאחר שברגע שכרטיסי ה'דביט' יהיו בשימוש רחב, יש להניח שלמוצרים הנמכרים בחנויות יהיו שני מחירים. מחיר יקר יותר - כאשר הקונה משלם באמצעות כרטיס אשראי - 'קרדיט', ומחיר נמוך יותר - כאשר הקונה משלם באמצעות כרטיס חיוב מיידי 'דביט'.
"יש לדון האם במצב כזה מותר יהיה על פי ההלכה לבחור במסלול ה'קרדיט', או שמא, היות שהמחיר במסלול זה יקר יותר, יש בכך משום 'שכר המתנת מעות', והדבר ייחשב ריבית האסורה על פי ההלכה", מסביר הרב אישון.
לאחר הצגת הדעות השונות, מגיע הרב אישון למסקנה כי במידה וחברת האשראי משתמשת בהיתר עסקה, לא תהיה בעיה לבחור את האפשרויות השונות שעולות מהשימוש בכרטיס הדיבט. "הפוסקים נחלקים בשאלה האם מותר לקנות באשראי כאשר המוכר נותן הנחה על מחיר מזומן, אולם גם לשיטות האוסרים קנייה באשראי כאשר ניתנת הנחת מזומן, תהיה הרכישה באשראי מותרת אם התשלום מתבצע באמצעות כרטיס אשראי אשר מנפיקו חתום על שטר 'היתר עסקא'".
לסיכום מסביר הרב אישון כי מותר גם לבחור בתשלום 'קרדיט' בכרטיס חיוב, גם כאשר התשלום ב'דביט' הוא זול יותר, ובלבד שהחברה המנפיקה את כרטיס החיוב חתומה על 'היתר עסקא'.
הכתבה באדיבות יח"צ
מעניין 1 כ"ח שבט תשע"ה 23:45 צבי