ט' באב, יום החורבן הוא יום צום. הצום מתחיל כבר מהערב שלפניו וביום זה אסורה גם לחלוטין הרחיצה, סיכה, תשמיש המיטה ולא נועלים נעלי עור. יום תשעה באב מוקדש כולו לריכוז באבל על חיסרון בית המקדש, ולכן אסור גם בלימוד תורה המביאה לידי שמחה, ונאמרות בו קינות וקריאת התורה עוסקת בעניינו של יום. למרות זאת לומדים ביום זה בפנימיות התורה, שמגלה כיצד הגאולה מסתתרת כבר בתוך החורבן.
קינות – במשך הדורות חיברו בתפוצות ישראל, קינות המתארות את החורבן והיציאה לגלות ומעוררות לבכי ושותפות באבל. לקינות על חורבן המקדש הצטרפו גם קינות על צרות נוספות כמו מסעות הצלב, שרפת התלמוד ושואת יהודי אירופה.
בתשעה באב נוהגים לקרוא את מגילת איכה, אחת מכ"ד ספרי התנ"ך, ספר קינות על חורבן בית המקדש הראשון שכתב הנביא ירמיהו. את המגילה שמכילה לצד תיאורים מרגשים קורעי לב, גם פסוקים מלאים בנחמה ותקווה קוראים בבית הכנסת בתשעה באב.
לידתו של המשיח – לפי המסורת המשיח נולד בתשעה באב, מה שמסמל את האור שמסתתר בעומק החושך. מסיבה זו, החל מחצות היום, מפסיקים חלק קטן ממנהגי האבלות, קמים מהרצפה ומסדרים את הבית בציפיה לגאולה.
שבת נחמו – השבת שאחרי תשעה באב נקראת שבת נחמו, בה קוראים את נבואת הנחמה ."נחמו נחמו עמי", הראשונה בסדרה של שבתות המוקדשות לנחמה ועידוד. לאחר כל הצער והכאב, אנחנו מאמינים בביאת המשיח, ויודעים כי הכל עוד יחזור.
בורים 1 י' אב תשע"ז 01:26 פלוני