כבר מספר שבועות שפעילי ארגון השמאל הקיצוני תעאיוש מצאו מוקד פרובוקציה חדש מלבד הנקודות הקבועות בהר חברון. תקוע ה'. חריש ללא אישורים, עקירת עצים אל מול עיני החיילים העומדים חסרי אונים, והכנסת ערבים לשטחי הישוב תקוע והשכונות הסמוכות אליו, הפכו נחלת התושבים בשבועות האחרונים, גם לאחר שהמאחז פונה בידי מועצת גוש עציון שהקימה את המקום.
שלושה ימים לאחר מציאת גופותיהם של גיל עד שעאר, נפתלי פנקל ואייל יפרח הי"ד, שנחטפו בגוש עציון, הודיעה מועצת גוש עציון על הקמת שתי שכונות חדשות, סמוך לבת עין ובתקוע ה'. מאז כבר פונו בשקט שתי השכונות בידי המועצה, וזאת בשל דרישת המנהל האזרחי.
"לפני זמן רב החליט הישוב תקוע להתרחב לכיוון הזה של המדבר", מסביר בשיחה עם הקול היהודי אריה חסקין, מזכיר הישוב תקוע, את ההחלטה להקים את תקוע ה'. "מדובר באדמות מדינה מיועדות להתיישבות שנמצאות בתוך הקו הכחול של הישוב. מבחינת ההתיישבות זה מקום פתוח שלא מיושב בערבים, ומצד שני ראינו איך ערביי הסביבה מתקרבים לאזור, מקיפים אותו במטעים ובבנייה בלתי חוקית וידענו שאם לא ניצור נוכחות יהודית בשטח הזה אז הוא יתפס בידי ערבים". חסקין מסביר כי הישוב תקוע, המונה כיום כ-750 משפחות, מתרחב בקצב מהיר במיוחד, ולכן עתודות הקרקע הללו חשובות ביותר. "רק הקיץ קלטנו 40 משפחות ובשנה האחרונה כ-140 משפחות", הוא אומר.
"באמצע מבצע 'צוק איתן' היה זמן לפינוי"
תזמון העלייה לקרקע היה בשל רצח הנערים והחיבוק החם שקיבלה ההתיישבות וגוש עציון על רקע האירוע הקשה. ארבעה קראוונים הובאו לתקוע ה' ומספר משפחות ורווקים נכנסו להתגורר בהם. עם זאת, נראה כי דיבורים על חיזוק ההתיישבות לחוד ומעשים לחוד, ועד מהרה התקבלה דרישה מהמנהל האזרחי לפנות את המקום.
בד' באב, בעיצומו של מבצע צוק איתן, התעוררו התושבים למראה כוחות גדולים של צבא ומשטרה שהגיעו עם מנופים בכדי לפנות את הקראוונים. "בנייה בלתי חוקית של ערבים במשך שנים לא אוכפים, ופה באמצע מבצע 'צוק איתן' היה זמן למערכת הבטחון לבוא עם 200 חיילים בכדי לדרוש את הפינוי", אומר חסקין.
בג"ץ הוציא צו ביניים שעיכב את הפינוי למשך מספר שעות, ובהמשך היום נערך דיון בו נקבע כי בתוך שבועיים יפונו הקראוונים בידי התושבים, וכי התושבים מסכימים שלא להגיש עתירה נוספת בעניין. למרות זאת, בהודעה של מועצת גוש עציון לתקשורת לאחר הדיון, נכתב תחת הכותרת: "ברגע האחרון: בג"צ מנע פינוי המאחז בגוש- עציון", כי "בדיון שהתקיים בבג"צ דחו השופטים את פינוי המשפחות בשבועיים, כאשר בזמן הזה על משרד הביטחון והמועצה האזורית גוש-עציון להסדיר ולהכשיר את מגורי המשפחות במקום".
ללא ספק זו פרשנות מעניינת לפסק הדין הברור של בג"ץ, שניתן בהסכמת הצדדים. סגן ראש מועצת גוש עציון משה סוויל מסביר כי ההודעה יצאה לתקשורת לאור ההבנות בדיון ובטרם התקבל בידי המועצה פסק הדין.
"אזלת יד איומה"
כך או כך, במהלך השבועיים הללו ניסו אנשי מועצת גוש עציון להפעיל לחץ פוליטי להכשרת המקום, אולם ללא הועיל."נותר לנסות לשכנע את שר הבטחון אבל הוא התעקש לפנות למרות שזה אדמות מדינה והוגשה למקום בקשת תב"ע, ולמרות שאצל הערבים לא מקפידים כל כך על הריסת מבנים לא חוקיים", אומר חסקין. "בסופו של דבר נאלצנו לפנות כי זה ישוב שלא הולך ראש בראש באלימות".
במקביל להקמת השכונה, החלו אנרכיסטים, וערבים מהכפר תקוע, להגיע לתקוע ה', לטעון כי מדובר באדמות של ערבים ולעורר פרובוקציות.
"באחת השבתות הם עקרו מטע של כ-40 עצים בתקוע ד' לעיני החיילים", אומר חסקין. "הצבא לא עצר את המתפרעים והעוקרים, למרות שהוגשו תלונות במשטרה ע"י בעלי המטע. יודעים בדיוק מי זה העוקרים ואיפה הם גרים ולא עושים מעצרים. זו אזלת יד איומה של משטרת ישראל. הם יצאו מעודדים שלא עוצרים אותם, ובשבת האחרונה שוב נכנסו לשטח, ביצעו חרישה ועקרו כמה עצים שניטעו בין הקראוונים. הצבא הגיע מאוחר אבל אפשר היה לחקור את הפורעים שהיו בשטח אבל זה לא נעשה".
"חשבנו שיהיה יותר מאבק על המקום"
"יש מרמור על המועצה", אומר תושב תקוע ד' בעקבות העימותים השבועיים. "אם אתם רציניים תבואו ותקימו שכונה חדשה. אנחנו הראשונים שנשמח על זה. אבל מקימים ומתפנים מיד, ואז באים שמאלנים וערבים, ואנשי תקוע ד' מתחילים לחטוף".
המרמור אל מול המועצה החל עם ההבנה שהמקום עומד להתפנות בניגוד להבנת התושבים, וראיה לו ניתן למצוא בעתירה שהוגשה לבג"ץ בבקשה למנוע את הפינוי. העותרים הינם התושבים, בעוד במשיבים, לצד שר הבטחון וראש המנהל האזרחי הנמצאים בצד השני באופן טבעי, נמצאת באופן תמוה גם מועצת גוש עציון. סגן ראש המועצה משה סוויל טוען כי "מדובר בעניין פורמלי ופרוצדורלי, וכי המועצה השיבה שהיא לא צד בעניין", אולם גורם המצוי בפרטי העתירה מסביר זאת בצורה מעט שונה. לדבריו, התושבים עתרו גם נגד המועצה מכיוון שלטענתם הם הוטעו על ידה מאחר ואנשי המועצה אמרו להם שההתיישבות בתקוע ה' חוקית ומאושרת.
גילעד וגל נוקד למשל, הגיעו לתקוע ה' היישר מרמת גלעד שבשומרון. "רצינו להקים התיישבות חלוצית במקום שקט, פסטורלי ורגוע במדבר", מספר גילעד בשיחה עם הקול היהודי. בפועל הם נאלצו להתפנות מהמקום כעבור מספר שבועות וכעת הם מתגוררים בתקוע א', אך עדיין חולמים להקים בתקוע ה' נקודה פורחת.
גילעד מספר שהפינוי בוצע באופן עצמאי, לאור הבנת התושבים על כך ששניים מהקראוונים יועברו לתקוע ד', בנוסף להכרה במקום כשטח חקלאי. "זה לא היה באופן רשמי ולא היה כתוב בשום מקום, אך כך הבנו", הוא אומר. "חשבנו שיהיה טיפה יותר מאבק על המקום אבל מה שקרה בפועל זה שעזבנו הכל". עם זאת, לדבריו "הישוב תקוע עשה כל מה שביכולתו, ועכשיו מגישים תכניות מסודרות ורוצים לחזור ואני מקווה שזה יקרה".
"אנחנו כבר מכירים את התנהלות המועצה"
מי שהבין עוד קודם לכן להיכן הרוח נושבת, הוא אדם ריצ'לנד, שגורש עם משפחתו ממעלה רחבעם הסמוך לתקוע וביתו הוחרב, וכיום מתגורר בתקוע ד'. "הגיעו אלינו הרבה אנשים וניסו לשכנע אותנו שנעבור לתקוע ה' ", הוא אומר בשיחה עם הקול היהודי. "אבל אנחנו כבר ראינו את התנהלות המועצה במעלה רחבעם והחלטנו שאנחנו לא מתעסקים איתם כי היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שיפנו גם את תקוע ה' באיזו קומבינה".
"הבטיחו לנו שאם לא יעשו פה בלגאן בפינוי, אז ישימו פה בתקוע ד' את הקראוונים", הוא אומר. "התושבים אמרו לעצמם טוב, זו חצי נחמה, כי לפחות הרווחנו קראוונים, אבל בפועל לא הניחו פה שום דבר. גם במעלה רחבעם היה אותו דבר. ראש המועצה הצהיר שידאג למגורשים ויבנה יחידות דיור אבל תכל'ס לא נעשה שום דבר".
אנקדוטה המלמדת על ההתנהלות המועצה ניתן למצוא בשיחה שניהל סגן ראש המועצה משה סוויל עם הקול היהודי מיד לאחר הפינוי. "שמנו אותם במקומות אחרים שהשתיקה יפה להם", אמר סוויל על הקראוונים. מדבריו נשמע כי הוקם מאחז חדש או עובה ישוב צעיר, אולם בפועל חזרו הקראוונים למיקומם המקורי בתקוע א' ושניים מהם הונחו באזור התעשייה של הישוב כשהם צמודים אחד לשני וממתינים לשיפוץ.
"המינהל עמד על כך שהקראוונים ירדו וכרגע הקו שלנו זה לעשות הכל בתיאום מול המנהל", מסביר מזכיר תקוע את הסיבה לכך שהקראוונים לא הונחו בסופו של דבר בתקוע ד'. סוויל מצדו טוען כי רק "בשל נסיבות טכניות זה לא קרה". "זה יקרה, ודי לחכימא ברמיזא", הוא מוסיף, אולם לאחר ארועי החדשיים האחרונים, נראה כי תושבי תקוע ד' כבר אינם בטוחים שהבינו את הרמז.
