יום חמישי, ה' שבט תש"ח: ארבעת הישובים היהודיים בגוש עציון נתונים במצור. 'קרב ג' בשבט' שנערך יומיים קודם לכן, הותיר את מגני היישובים היהודיים כמעט ללא נשק וללא ציוד רפואי. מפקד הגוש עוזי נרקיס, שולח מברקים בהולים על המחסור החמור בלוחמים ובציוד, וידיעות מודיעיניות מדברות על כך שהערבים שנאספו מהנגב ועד לשכם כדי לכבוש את גוש עציון, מתכננים התקפה נוספת.
לאחר ניסיון ראשון ביום רביעי שלא צלח, הוחלט לשלוח תגבורת מהמושבה המבודדת הר-טוב לעבר גוש עציון. מחלקה של 40 חיילים יצאה מירושלים אל המושבה, הכנותיה התארכו והיא יצאה לדרכה בשעה 23:00 כאשר היא מותירה שניים מהלוחמים בהר-טוב בשל מחסור בנשק אישי. בתחילת הדרך, נקע אחד הלוחמים את רגלו, ושניים מלוחמי המחלקה חזרו עמו חזרה להר טוב.
35 הלוחמים שנותרו המשיכו את דרכם לעבר גוש עציון, אך לא הגיעו אליו. הסיבות לכך נתונות במחלוקת: יש הטוענים כי שני הסיירים שהלכו בקדמת הכוח, זוהו על-ידי רועה צאן ערבי מהכפר צוריף עם עלות השחר, וישנם הטוענים כי שתי נשים שיצאו ללקט זרדים זיהו אותם, אך כך או כך, התוצאה הייתה הרת אסון: הלוחמים שהבינו כי זוהו, עלו ככל הנראה אל 'גבעת הקרב' ונלחמו שם כאשר הם מוקפים בערבים עד שאזלה תחמושתם, וכולם נהרגו.
'עמיתים לטיולים' החליטו לקחת על עצמם את המשימה הבאה: השלמת מסעם המתוכנן של הל"ה. המסע שנעצר בגבעת הקרב יימשך ממרגלות הגבעה, אל נחל משואות, משם לנחל ליבנה ועד לשרידי המבנים של קיבוץ משואות יצחק. הטיול התקיים בסמוך ליום השנה ה-69 לנפילתם של לוחמי הל"ה.
