גל אירועי הטרור הרצחני מזכיר לנו שוב שאין מדובר כאן ב"גלי טרור", זהו אותו ים שנאה שאין לו סוף, "הלכה היא בידוע עשיו שונא ליעקב" ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו. ובהדגשה – לא רק עומדים עלינו להציק, להזיק, לפגוע ולרצוח, אלא "עומדים עלינו לכלותינו". מטרתם המוצהרת של כל אותם שונאי ישראל היא בדיוק כהמן הרשע בשעתו – להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, רחמנא ליצלן.
לכולנו ברור שאותם שונאי ישראל, בדיוק כמו כל צוררינו לאורך כל ההיסטוריה, מהמן ועד היטלר ימ"ש, אינן רואים כל הבדל בין יהודי אחד ליהודי אחר, ימני או שמאלני, חרדי או אתאיסט, מתנחל או תל אביבי; הם רוצים, היה-לא-תהיה, להשמיד ולכלות את כולם, "מנער ועד זקן", ח"ו וח"ו.
אך בכל זאת, ישנו הבדל בין מה שקורה היום, לצערנו, ובין ההיסטוריה היהודית למודת התלאות והגזירות: בכל הדורות ברגעים כאלו של סכנה ואיומי שמד, ידעו יהודים להתעלות מעל המחלוקות הפנימיות והוויכוחים הנוקבים ולהתאחד כאיש אחד ממש כנגד האויב הגדול והאכזרי המאיים על כולם ללא אבחנה, "להיקהל ולעמוד על נפשם". באותם רגעי משבר עמדו היהודים כחומה בצורה של אהבת ואחדות ישראל, וכך שרדו והתגברו על כל הקשיים הנוראיים.
אך עתה, לדאבוננו, מה היא התגובה היהודית לעוד ועוד דם יהודי הנשפך כמים בחוצות הערים? עוד ועוד פילוג וקיטוב ואמירות פוגעניות ומסיתות זה כנגד זה, כאשר בעוד הדם עדיין ניגר על הכבישים, כבר עומדים ומפגינים ומשמיצים איש את רעהו, בקריאות גנאי ושנאה ועד שיש הקוראים בקול גדול ל"מלחמת אחים" חלילה וחס!
גם אם יהיה לנו את הצבא החזק בעולם, ואת כל הטכנולוגיות הביטחוניות המתקדמות ביותר, לא נוכל להתגבר על אויבינו אם נמשיך חלילה בדרך רעה זאת של שנאה ופילוג. הדרך היחידה של עם ישראל לנצח ולזכות לברכה והגנה מפני אויביו היא "ברכנו אבינו כולנו כאחד", האחדות של כולנו כאחד, היא הכלי היחיד לברכתו של הקב"ה. ו"מכלל הן אתה שומע לאו" – אין צורך לפרט מה קורה כאשר המצב הוא הפוך.
אנו נמצאים בשנה מיוחדת, "שנת הקהל", שנה שמבטאת כולה את האחדות של עם ישראל, שנצטווו להתקהל כולם יחד בשנה זו: "הקהל את העם האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת". פעם בשבע שנים עלינו לעשות כל מאמץ לבטא לכל אורך השנה את אחדות עם ישראל, להראות שלמרות כל המחלוקות אנחנו בסוף של דבר אחים ממש, הרוצים איש בטובתו של רעהו ורוצים להיות יחד תמיד.
צו השעה בימים אלו, כאשר הלב נקרע ונשבר לרסיסים בראותנו ילדים יהודים רכים נרצחים לעיני הוריהם, להכריז ולזעוק: די לשנאה ולקיטוב! הבה לא נלך שולל אחרי הפוליטיקאים המשתמשים בנו כדי לגרוף הון פוליטי אישי! נשאיר את הפוליטיקה לפוליטיקאים, ונחזור להיות עם אחד! בואו ונערוך עצרות המוניות של אחדות ואהבת ישראל ולא של שנאה!
הרבי מליובאוויטש, מנהיג עם ישראל בדורנו, חזה מראש את המצב הנורא של פילוג הרסני, ועורר שוב ושוב לערוך בשנה כזו – שנת הקהל, "כינוסי הקהל" המוניים של אחדות ישראל, כדי לעורר אהבת ישראל לכל יהודי באשר הוא בלי חשבונות של מי הוא ומה דעתו. כפי שכותב רבינו בעל התניא בספרו (בפרק ל"ב – ה"לב" של התניא): "והנפש והרוח (של כל יהודי) מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלוקים חיים .. כי אב אחד לכולנה ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש".
יהודים יקרים, מכל השבטים והסוגים, תהא דעתכם אשר תהא על הכנסת ועל בית המשפט, על המפלגות ועל הממשלה – אם שלום עם ישראל חשוב לכם, אם חייכם וחיי משפחתכם יקרים לכם, עצרו מיד את השיח המתלהם והמפלג, והתחילו לפעול לאהבת ישראל ואחדות אמיתית. כל אחד מאיתנו יעשה מה שביכולתו, כדי ללמד זכות על יהודים, לדבר בשבחו של יהודי אחר, ולכנס יהודים יחד לכינוסים של אחדות. זהו הנשק "המתקדם" ביותר להגנה מפני שונאינו, זהו הכלי היחיד לזכות לברכת ה' "וחרב לא תעבור בארצכם ושכבתם ואין מחריד", עד ל"ואולך אתכם קוממיות", בגאולה האמיתית והשלימה.
