צו השעה – איחוד יראי ה' להקמת שלטון התורה

מערכת בחירות נוספת עומדת בפתחנו, ושוב נלך לקלפיות כדי להכריע בין שני המחנות כאן בארץ – מחנה המדינה היהודית, המכונה 'מחנה נתניהו', ומחנה מדינת כל אזרחיה, המכונה 'מחנה אנטי-נתניהו'. המפלגות החרדיות והדתיות (באמת) מתיצבות באופן טבעי לצדו של נתניהו, ומייחלות לנצחונו. דבר זה מובן לנוכח העובדה, כי המחנה השני שואף לנגוס בכל דבר שריח יהדות נודף ממנו, ולנוכח המגמה הכלל-עולמית שהם מייצגים – לבטל את הזהות הלאומית, את ההבדלה שבין ישראל לעמים, ואף את הזהויות האנושיות הבסיסיות ביותר, תוך הרס התא המשפחתי.

אולם נראה, כי בלהט המאבק נגד אותם מהרסים, ומרוב חשיבות שאנו מעניקים ל'סור מרע', קצת הזנחנו את ה'עשה טוב'. מבחינתנו, נתניהו והליכוד צריכים להנהיג את ישראל, העיקר שזה לא יהיה השמאל האנטי-יהודי. אך שומה על כל יהודי ירא שמים לשאול את עצמו – האם אכן זהו יעודנו? האם אכן זו תכליתנו? האם כל רצוננו הוא שה'ימין' ישלוט במדינה, יבטלו את גזרת המעונות והחד-פעמי, יעלו קצת את תקציבי הכוללים ולא יעשו לנו בעיות עם גזרת הגיוס?

או שמא מותר לנו לחלום על יותר מזה, ומעבר לכך – על משהו אחר לגמרי. שמא מותר לחלום על מדינה יהודית באמת, המנוהלת בכל אגפיה על-פי דעת תורה צרופה. שמא מותר לנו לחלום על הגשמת חזון הנביאים, להמלכת ה' על הארץ כולה, ועל כל הבריאה? שמא מותר לשאוף לא לכך שבבית המשפט ה'עליון' ישבו יותר שופטים שמרנים, אלא לכך שגדולי חכמי ישראל – הם יהיו השופטים, והם ישבו בלשכת הגזית, לא בגבעת רם. שמא מותר לחלום על ארץ ישראל נקיה משונאינו הרצחניים. שמא מותר לחלום על שבת המלכה, שפורסת כנפיה על כל הארץ כולה, ומכונית אחת אינה נוסעת בכבישים?

לא רק שמותר, אלא חובה, ולא רק שלחלום, אלא חובה לפעול ולעשות. זה לא ריאלי, תגידו? ובכן, במידה ויראי ה' מכל העדות, החוגים והמגזרים יתאחדו למפלגה אחת שתרוץ לבחירות, והם יבואו עם מסר חד וברור של שאיפה לכינון כל חיינו הלאומיים על יסוד התורה הקדושה – אין לי ספק, שתוצאה של 30 מנדטים ויותר היא ברת-השגה כבר במציאות הנוכחית. מפלגה כזו תתחרה בליכוד על מספר המנדטים הגדול ביותר, ובמשך הזמן – ככל שהחזון יסחוף יותר ויותר יהודים, גם כאלו שבחייהם הפרטיים עדיין אינם מדקדקים בכל ההלכות – תהיה זו מפלגת השלטון במדינה.

השמאל כבר מבין שאבד עליו הכלח. בשארית כוחותיו הוא מנסה להאחז בשלטון באמצעות הדיקטטורה השיפוטית והנוכלות הפוליטית, אך ראינו כעת, שאחר שהשקיעו את כל מה שיכלו – לא הצליחו להקים ממשלה שתחזיק יותר משנה. אין כל ספק, שהעתיד שייך לציבור התומך במדינה יהודית. השאלה העומדת על הפרק היא מי יוביל את אותה מדינה – בנימין נתניהו והליכוד, שאמנם מרגישים אי-שם בלב שצריך כאן זהות יהודית, אך אין להם מושג במה מדובר באמת, או יראי ה', המונהגים על-ידי גדולי התורה, שדבר ה' הוא נר לרגליהם.

עבור יעוד זה, ורק עבורו, יש להקים את איחוד יראי ה'. לא בשביל לשפר עמדות, לא בשביל לצלוח אחוזי חסימה למיניהם, לא בשביל כל דבר צדדי ששייך להתנהלות הנוכחית של לנסות להציל מה שניתן מהשלטון החילוני. עלינו לשנן לעצמנו ולהחדיר לתודעה שלנו, בראש ובראשונה, כי שלטון חילוני זה הוא בר-חלוף, הוא תקלה היסטורית, ושלטון התורה הוא הצורה הנכונה והטבעית של עם ישראל. לא רוצים את תיק הפנים והדתות כדי לחלק ג'ובים למקורבים, רוצים את תיק הבטחון כדי לחסל את האויב כמצות התורה ואת תיק החינוך כדי להנחיל את תורת הנצח לכל ילדי ישראל כפי שהיא, בלי סילופים. ומעל הכל, רוצים להקים כאן את מלכות ה', כשארמון על מכונו יושב.

את הסוויץ' צריך לעשות בראש של כל אחד מאתנו. כשנעשה אותו, נופתע לראות עד כמה זה מעשי!