נתניהו, יש לנו חדשות עבורך – התלמוד אכן יהיה חוק המדינה!

במסגרת מסעות ההרגעה שחלק מהגוש האמוני מרגישים צורך לערוך בפני עולם ומלואו, וכדי לנסות לקבל קמצוץ של לגיטימציה משונאי ישראל בעולם ומהמתיונים כאן בארץ (לגיטימציה שללא ספק לא יזכו לה בכל מקרה), התראיין ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו לעיתונאית זרה ואמר, בין השאר, כי "ישראל לא תישלט על-ידי דיני התלמוד. אנחנו נשאר מדינה של חוקים...". משפט כזה אמור להרעיד את אמות הספים, והייתי מצפה מכל הנציגים של יראי ה' להביע את מחאתם הנמרצת ביחס אליו. חשוב להבהיר, כי השותפות הפוליטית עם נתניהו נובעת מהמלחמה המשותפת בשמאל העולמי שפורס את רשתו כאן בארץ ומנסה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, וזאת מבינים גם ראשי הליכוד, אבל ביחס למהותו של עם ישראל, והצורה שלפיה מדינת ישראל צריכה להתנהל - תהום פעורה בינינו לבין נתניהו וחבריו, ואם לא נצהיר עליה בגאון – הגם שלעת עתה אין בידינו די כח פוליטי כדי לממש את חזוננו – אנו עלולים לשלם מחיר חינוכי, ערכי וגם מעשי, שאחריתו מי ישורנו!

האמרה של נתניהו חייבת להלמד היטב. 'התלמוד לא ישלוט כאן', כך אמר, ו'ישראל תשאר מדינה של חוקים'. אילו היה מדובר ביאיר לפיד החלול וחסר ההשכלה, הייתי יכול לחשוב, ששתי דקות לפני הראיון לחש לו יועץ כזה או אחר, שהתלמוד הוא ספר מתכונים, או אולי קובץ אגדות ילדים. אבל נתניהו אינו לפיד, מדובר באדם מלומד ובעל חשיבה, שאביו היה היסטוריון מומחה בתולדות עמנו, וקשה להאמין שהוא באמת לא יודע מהו התלמוד. ולכן אמירתו חמורה שבעתיים! פרוש דבריו הוא, שהחוקים הכתובים בתלמוד אינם נוגעים לעולם המודרני, ואילו חוקי מדינת ישראל – הלקוחים ממשפטי הערלים – הרבה יותר רלוונטיים לחיים שלנו כיום.

העובדה, ולפיה נתניהו, שגדל על ברכי תורת ז'בוטינסקי, ששאף לכך שנהיה עם ככל העמים, טמא ככל הטמאים, אינו מאמין בקדושת התלמוד ואינו חושב שהוא רלוונטי להיום – היא עובדה מצערת, אך ידועה. נגע החילוניות פשה בעמנו כבר לפני 200 שנה, וידענו כבר ראשי ממשלה עוינים יותר לחוקי התורה (כולל ההוא עם הכיפה...). אבל אם נציגי היראים, המהווים רוב בממשלה, ישתקו ולא יביעו את מחאתם, עלול הדבר להתפרש כאילו גם אנחנו סוברים, שהגמרא היא ספר נורא חשוב בבית המדרש, אבל בחיים האמיתיים, כמו שאמר נתניהו, יש 'חוקים'.

לא מדובר כאן על ויתור כזה או אחר בתחום זניח. מדובר על השלמה עם כך, שהחילונים צודקים, ואין דרך לקיים את התורה בימינו! לשמור שבת בבית, ליטול לולב ולהניח תפילין ולהקפיד על כמה דינים שאינם נוגעים לחיי הכלל – זה כן, אבל להחיל את התורה על החיים הציבוריים – מזה אנחנו בורחים כמו מאש. ואם התורה אינה יכולה לנהל את חיי הציבור, אז המסקנה הנוראית היא, שיש תחומים בעולם, שאינם תחת שליטתו של ה'! ואין לך כפירה איומה מזו, ואין לך חרוף וגידוף גדול מזה!

נכון, אין לנו עדיין רוב להחלת חוקי התורה בארצנו. אבל אם לא נצהיר כי זוהי מטרתנו, לכך אנחנו חותרים, על זה אנחנו חולמים ולמען החזון הזה נקדיש את כל ישותנו וכחנו, אזי נאשר, חלילה, את ההשקפה החילונית, ולפיה התורה אינה נצחית, והיא התאימה רק לדור מסוים.

זהו למעשה המאבק העומד לפנינו בשנים הקרובות, והוא הרבה יותר ממאבק פוליטי – הוא מאבק רעיוני, ערכי, חינוכי. אם לא ננחיל לילדינו את הידעה הברורה, ולפיה התורה חייבת לשלוט בכל עת ובכל מצב, ושחובתנו היא לחיות חיים של אומה לאור התורה, ולא לאור החוקים הנפסדים של אומות העולם, אז בימי החנוכה הבאים עלינו לטובה נהיה ללעג ולקלס בעיני ילדינו, אשר ישאלו, ובצדק – בשביל זה מסרו החשמונאים את נפשם, בשביל שנקים בארצנו מדינה שמבוססת על תרבות יוון וחוקי המערב? ולשוננו תאלם, כי לא תהיה בידינו תשובה להשיב!

צריך להבין מה עומד כאן על הפרק! צריך לדאוג לכך, שבכל נושא ובכל סוגיה שעולה על סדר היום הציבורי, ישמע קול צלול וברור, הדורש את החלת חוקי התורה במלואם על מדינת ישראל. צריך להחדיר ללב הציבור, כי הגמרא הקדושה היא החוק הנצחי של האומה, ושאותם 'חוקים' שנתניהו מעלה על נס אינם אלא פשעים נגד העם היהודי, אשר חוקיו נתונים מסיני ומפורשים בידי חז"ל. צריך להחדיר בקרבנו את הידיעה, ולפיה הפיכתה של ישראל למדינת הלכה אינה מרידה בחוק, אלא היא היא שמירת החוק, ושאין לאומתנו חוק בלתי התורה הקדושה. אם נאמין בזה באמת, אם נחתור לכך, אם נדאג ללבן כל סוגיה ציבורית לאור ההלכה המסורה ונדרוש להחיל אותה בכל מקום, אז יראה העם כולו עד כמה עליונה היא תורתנו ונשגבה על-פני חוקות הגויים שמפרי ברית כופים עלינו כיום.

רק אז נזכה להכריז בגאון, כי אכן "זאת התורה לא תהא מוחלפת, ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו"!