הזדמנות לאיחוד תרי משיחין

| יוסף ויהודה ב' כוחות בעמ"י שהם משיח בן יוסף ומשיח בן דוד

בפרשת השבוע שעברה קראנו על עימות בין יהודה ויוסף, 'ויגש אליו יהודה'. יהודה ויוסף מייצגים שני כוחות. בקבלה, וביחוד במשנת הגר"א, הכוחות האלו נקראים 'תרי משיחין' - משיח בן יוסף ומשיח בן דוד כל אחד מהם אחראי על תפקיד מסויים.

בגדול, משיח בן יוסף אחראי לקיום החומרי של עמ"י כמו שיוסף אומר לאחים 'כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם' וכמו שמעיד עליו הכתוב 'ויוסף הוא המשביר לכל הארץ' ואילו משיח בן דוד תפקידו ועניינו להרמת קרן התורה באומה וצביונה הרוחני. 'ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו' ופרש"י להקים ישיבה. כבר נתחבטו המפרשים למה יהודה נשלח להקים את הישיבה ולא לוי שבתכונתו יותר מתאים להגדרה של זקן ויושב בישיבה? אלא שבאמת התפקיד של ראש ישיבה מתאים ללוי, אבל להקים ישיבה, לדאוג לעוצמה של תורה, לא רק בלימוד אלא בכל מערכות החיים הוא תפקיד של יהודה, שבט לוי מובדל ומופרש מענייני העוה"ז בשביל לעבוד את ה' כמו שכתב הרמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל, הוא לומד תורה, יהודה הוא מחקק והמקים עולה של תורה.

| התרי משיחין מאוחדים זה בזה, ותפקידנו לגלות את החיבור

אמנם ה'תרי משיחין' בשורשם הם דבר אחד וזהו מה שקראנו בהפטרה על עץ יהודה ועץ אפרים 'ועשיתים לעץ אחד'. זאת אומרת שבכל משיח יש בחינה של המשיח השני. דהיינו שבמשיח ב"י יש צד של בנין רוחני, וגם במשיח ב"ד יש צד גשמי.

וזהו שיוסף מתקרא 'יוסף הצדיק' שגם הבנין הארצי שבאומה מחובר אל הקודש ואל התורה ובזכות מידת היסוד נזכה להנחלת והורשת הארץ במהרה. ושאול המלך דמבנימין אחי יוסף קאתי שהקים המלוכה באומה וסדרי ההנהגה המדינית הוא הוא זה שמכרית את הע"ז ואת בעלות האוב מהארץ. שלאחר הצלחת הקיום החומרי והקמת הממלכה התפקיד של משיח ב"י הוא לבער את רוח הטומאה מן הארץ, א"א להסתפק במצב זמני של ההנהגה מדינית ללא בקשה רוחנית של תיקון העולם במלכות ה'.

וזה מה שהסט"א מנסה לעשות, לעצור ולנתק בין התרי משיחין, כאילו אין קשר בין הקודש והארציות כאילו אין תכלית רוחנית למדינה או שאין לתורה מה לומר לגבי הנהגה מדינית.

| על מה נפלה מלכות שאול

וזו היתה התביעה כלפי שאול מאת שמואל על אי הריגת אגג, והריפיון בקיום דבר ה' מפני חמלת העם, כי שאול סבר שכיון שתפקידו להקים המלוכה באומה, והקמת המלוכה תלויה בבקשת עמ"י 'וכי אמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי' חשב שאול שעוד לא הגיע הזמן להכרית העמלקי אם העם אינו מוכן לכך, ועל זה נתבע משמואל, ועל דא עברה מלכותו לדוד.

וגם במשיח בן דוד יש בחינה של קיום חומרי, ולכן יהודה ביחוד מוסר את הנפש עבור בנימין, וכן מצינו בדוד שניהל מלחמות והכרית את הגויים, ועוד לפני שנמלך זכה דוד בביתו של שאול בעבור עורלות פלישתים.

| הלימוד אלינו, שיש לפעול להנהגה של תורה ולא להסתפק במה שיש

יש הרבה מקום להעמיק בדברים אלו ע"פ תורת רבותינו הרמח"ל והגר"א והקשרם של הדברים לימינו אנו, אבל דבר אחד חורז והולך בכל הפרשה של מלכות ישראל, שא"א ואסור לקפוא על השמרים, להשאר במצב הקיים, ולקדש את העכשיו.

אנו צריכים לפעול למדינה טובה יותר, מתוקנת יותר, בריאה יותר, יהודית יותר, שלימה יותר, דתית יותר, חרדית יותר, מתנחלת יותר, מדינה שכל מגמתה וחפצה לקרוא שה' אחד ושמו אחד.

וכשאנו יושבים בשקט ולא עושים די הסט"א פועל, הוא לא נח לרגע. פעם אמר מרן הרב מבריסק שלסט"א לפעמים אין חשק להשתמש בחיילים שלו, הוא לוקח את החבר'ה שלנו שיפעלו למענו [ויש בזה להבין מגמת הערב רב, ודו"ק היטב].

| דווקא בתקופה זו יש לפעול לאיחוד התרי משיחין

הקב"ה מזמן לנו תקופה גדולה בפתח, תקופה שאנו יכולים להתאגד ולהלחם נגד הרשעה, ככל שגילויי הרשעה בוטים וגסים, יותר אנשים מבינים את המיאוס שבה, וזה הפתח של התקופה שאנו עומדים בה, השב"כ מענה יהודים יקרים ותמימים כמו מחבלים רוצחים.

זו ההזדמנות שלנו, אם נשכיל להתאחד ולהתנהג ע"פ תורה והדרכה של גדולי התורה שליט"א בתבונה למחות נגד העוול, הרשעה והסט"א להלחם בערב רב, אזי נצחנו בגדול.

פרשיה זו שאנו נמצאים בה, טומנת בחובה את הפתח לאיחוד ה'תרי משיחין', כשכולם רואים לאן אפשר להדלדל בלי הנהגה של תורה. זו ההזדמנות לדבר ע"כ, לרצות בקול רם, לבקש מאת ה' ולפעול כ"א במה שבידו ע"פ כוחו שנזכה לבחי' הרוחנית של משיח בן יוסף, לביעור רוח הטומאה מן הארץ.

וידוע בשם הגר"א שאפילו הדיבור על משיח בן יוסף גורם להתווספות של קדושה ולהחלשת כח הטומאה והסט"א.

להלחם עם הסט"א כיום זה להפיל ממשלה בדיוק על הנק' הזו, על הפגיעה בתרי משיחין.

הדבר הראשון לפי דעתי הוא לשכנע את הרבנים שבידם הדבר, להורות לשומעי דברם להפיל את הממשלה, בפעם הזאת הדבר קל, מספיק שני חכי"ם וב"ה יש לנו אותם.

[כמובן שכ"ז בגדר ב' הבחינות שבמשיח ב"י בגדר משיח ב"ד אין לנו השגה].