'נשים מבכות את התמוז' הם דברי הנביא יחזקאל (ח) על הנשים העובדות עבודה זרה בירושלים של שלהי בית ראשון. נשים שלא עבדו לעגל בתמוז, מבכות את האליל ומרבות עבודה זרה בירושלים. זכותן של הנשים לגלות תוקף של אמונה ולדבוק בדבר ה' בהר סיני, נסוגה אחור בסטיה חמורה מדרך ה' בהר המוריה. התפרקות מנזמי הזהב בעגל של הגברים, מנעה את ההתפרקות של הנשים. זהב העגל הפך לזהב הכרובים ועבודה זרה הפכה לעבודת ה'.
זהב של נשים במשכן, עומד מול זהב של גברים בעגל. אך הוא עומד גם מול המקדש של פולחן התמוז, בו יושבות הנשים ועובדות עבודה זרה פתח המקדש. חום התמוז הוא שגרם עבודה זרה קשה של עץ ואבן בירושלים. הנסיגה של הנשים מעבודת העגל בסיני לעבודת התמוז במוריה, מגלה על הצורך בתיקון ובשינוי דווקא בחומו של תמוז בתוקפו של קיץ.
שכרן של הנשים שנמנעו לתת מזהבן לעגל, "שנתן להן הקב"ה שכרן בעולם הזה שהן משמרות ראשי חודשים יותר מן האנשים. ונתן להן שכר לעולם הבא שהן עתידות להתחדש כמו ראשי חודשים" (פרקי רבי אליעזר מה). למדנו שהנשים קבלו שכר גם בזה וגם בבא. שכר כפול של פירות בעולם הזה, וקרן קיימת לעולם הבא.
לראש חודש תמוז שמבטא את החום בשמו, יש שני ביטויים: כוח של התחדשות וכוח של התגברות. ראש חודש עניינו חידוש. הלבנה המתמעטת ומתמלאת, מסמלת את התנועה המעגלית של ירידה ועליה, חיסרון והשלמה, סטיה ותיקון. היכולת לסטות ולשוב אל הדרך, לעוות ולתקן, לרדת ולעלות, היא המעלה של הנשים. ההתחזקות והתחזקות מפני שבירה ונפילה מבלי יכולת תיקון, היא הסגולה של חודש תמוז שבו עשו את העגל.
מבכות את התמוז הוא סימבול של בכיה קשה, על סטיה של חיים ועל עיוות של דרך. ימי בין המצרים הם הימים שבין חטא העגל לחטא המרגלים. תמוז ואב הם שני מצרים של שני שברים החוסמים את הדרך הארוכה ממצרים לירושלים, שבר התורה ושבר ארץ ישראל. השברים האלה מצרים לנו בכל דור וחוסמים לנו את הדרך. דבריו של הרואה הגדול: "בכל דור עבודת עגל הזהב תסובב שברון לוחות העדות" (מגד ירחים), מתייחסים למחסום של התורה. אך יש להוסיף עליהם גם את המחסום של ארץ ישראל.
כפרפראזה לדבריו ניתן לומר, בכל דור שבר התורה של עגל הזהב ושבר ארץ ישראל של המרגלים, תסובב את האבל הלאומי של תמוז ואב. איך מפרקים את המצרים ואיך שוברים את החסמים, אפשר ללמוד מהכוחות שהתגלו גם בעגל וגם במרגלים. בעגל התגלו כוחות שהצליחו להפוך את הרע לטוב ואת החושך לאור. ובמרגלים התגלו כוחות היודעים להביט ולהתבונן בהסתכלות אחרת על המציאות.
אותו זהב שהיה אמור לשמש לעבודה זרה בעגל, ניתן לבניין המשכן. אותו חומר שמשמש לסטות מדרך ה', הופך לחומר המקרב ומדביק לעבודת ה'. אותן עיניים התרות אחר הלב והרצון, מתמקדות בהתבוננות מחזקת ומחשלת מפני סטיות ומשברים. תורה וארץ ישראל צריכות חיזוק (ברכות לב). בכיה של תמוז ובכיה של אב הן בכיות של חטא. כנגדן יש בכי של חרטה ורצון לשינוי. אך את הצמיחה והתיקון יש ליטול מאותם הכוחות עצמם, שסטו מהדרך והרסו את היעד.
התנועה המעגלית של החודש ניתנה לנשים, שידעו איך לעמוד בפרץ ואיך להשתמש בכוחות שלילה לחיוב. יש לתקן את הבכי על התמוז ולהפוך אותו לשמחת חודש תמוז. במקום כוח של בכי שמביא לסטיה מדרך ה', יש להתאזר בכוחות של שמחה והתלהבות המביאים את דבר ה' בכוחות נמרצים. הופכים את המצר למרץ ואת התיור לתורה. כוחות של ריגול ודיבור רע, ייהפכו לכוחות של אמונה בארץ ישראל, "שכון ארץ ורעה אמונה".
בכי של תמוז שהביא לחורבן יהפוך לשמחה של בניין. תורה וארץ ישראל הזקוקות לחיזוק מתמיד, זקוקות לחיזוק יתר בין המצרים. עיניים של ארץ ישראל ולב של תורה, יתחזקו ויתלהבו בלהבה של שמחה, היודעת להתבונן בתהליך של גאולה וישועה, ולייצר כוחות רעננים של אמונה לבניין ויצירה.
