הארי שבחבורה

בדורנו, כשאנו משופעים במכשירים שונים, עם כל היתרונות שיש בהם (כמובן רק כאשר משתמשים בהם באופן מבוקר ורק לדברים טובים ונחוצים), רבים הם מסיחי הדעת. ריכוז המחשבה הוא חשוב מאד לעבודה שבלב זו תפילה. לכן מה טוב להיזכר באנשים רמי מעלה שהסתובבו ביננו וזכינו לראותם ולספוג מאורם הגדול. מגדולי האריות שבחבורה היה הרב מנחם ליבמן זצ"ל, (שיום האזכרה שלו חל בט' חשוון) ממייסדי הישוב היהודי בחברון ותלמיד הרצי"ה זצ"ל. זכינו לשמוע את תפילותיו בשכונת גבעת שאול בירושלים. היה מרוכז כל כולו בעבודת התפילה. תפילתו כמונה מעות. והיה מרעים בקולו את מילות התפילה מתוך דבקות עצומה בה' יתברך. מטלטל היה לשמוע ממנו את קריאת שמע. דוגמא חיה לפשט המילים שפסק מרן בשולחנו הטהור: "יקרא קריאת שמע בכוונה באימה ברתת וזיע". אם רצינו לראות יהודי שמקיים "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך", הסתכלנו עליו.

חשוב לקרוא את התיאור המופלא אודות אישיותו הענקית שנכתב ע"י בני משפחת ליבמן היקרים בהקדמה לספרו "ישועת מנחם". מתואר שם שילוב של עלייה בסולם התורה בשקידה ובהתמדה, עם רוח לאומית תוססת וסוערת. "היטב חרה לו עד עומק ליבו על צער השכינה שלא שבה עדיין אל בית חיינו, וציפיית הישועה הייתה למוקד חייו, והגיעה פעמים רבות עד לכדי נכונות למסור את הנפש כפשוטו. כל מאורע שאירע לכלל ישראל, עד שורש נשמתו נגע בחוזקה. נהרות של דמעות ירדו עיניו על שבריה של המציאות הבלתי פתורה, והתלהבות קודש אדירה וסוחפת אחזה את רוחו כל אימת שנראה היה כי דבר טוב מתרגש ובא."

בימינו, כאשר אנו זוכים לבוא למערת המכפלה בקלות יחסית והלב מתרונן לשמוע את קול התורה והתפילה, עלינו להכיר טובה גם לרב ליבמן זצ"ל שהתגייס בכל לבו נפשו ומאודו לעמוד לצדו של הרב משה לוינגר זצ"ל בחיזוק לימוד התורה בחברון ובמאבק על זכויות היהודים במערת המכפלה. היה ברב ליבמן שילוב נדיר של גבורה וענווה, עזות דקדושה עם הכנעה ושפלות. הוא התייצב כארי בשנים הראשונות של הישוב היהודי בחברון ובקרית ארבע, ונאבק באופן מעשי להפיכת מערת המכפלה מ"אתר תיירותי מוסלמי" חלילה, למקום תורה ותפילה עבור המוני בית ישראל. הרב ליבמן לא נרתע ממעצרים ורדיפות מצד השלטונות, לא חס על כבודו וחירותו האישית, ושם עצמו כאסקופה הנדרסת למען כבוד ישראל וקדשיו.

שמעתי מהרב שמואל אליהו שליט"א שהרב ליבמן היה מצאצאיו של רבי מנחם מנדל מויטבסק בעל הספר הקדוש "פרי הארץ" מגדולי תלמידי הבעש"ט הקדוש שעלו לארץ ישראל וחידשו בה את הישוב היהודי. ונקרא על שמו. (שימש גם כראש כולל האידרא של הרב גורן זצ"ל ולימים בישיבת תורת החיים בגוש קטיף ת"ו). הלוואי שנלמד ממנו לשלב עם עבודת ה' של אהבת הארץ את עבודת ה' של מסירות לעמל ויגיעת התורה בענווה וגבורה עם עבודה שבלב זו תפילה. זי"ע.