ניסן ומאשה כהן, ואברהם ורחל רבולבסקי, היו פליטים יהודיים שעזבו את העיירות והשטעטלים במזרח אירופה, והיגרו בתחילת המאה הקודמת לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. הם סגרו את השער מאחוריהם ונעו לעולם החדש. גם הם כאברם העברי, נעו בעקבות הקול הפנימי 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך'. אף הם כאברם העברי יצאו מאור כשדים האירופי במגמה להגיע לארץ כנען. אך שלא כאברם שעזב את הגלות ונע דרומה, נותרו הם בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
אבי התנועה העברית, שהצליח לסחוף אחריו המונים לדגל שהוא הניף, לקח את הנפש אשר עשו בחרן, ועלה אתם ארצה כנען. במרחב של סגידה לעץ ואבן, ובעולם של ריבוי אלילים, הניף אברם העברי את דגל המונותיאיזם, של אמונה באל אחד המסתתר בשפריר חביון. המרד הזה בנמרוד עלה לו ביוקר. הוא הושלך לכבשן האש ובחסדי שמים ניצל ממנו. אור כשדים כולה חוותה חוויה רוחנית, שנחרתה בשמה עד היום.
מה שלא הצליח אברם העברי באור, מצליחה תנועת אלדולה אלאסלאמיה פי אלעראק ואלשאם - המדינה האסלאמיתבעיראקובלבנט, או בקיצור דעא"ש. בעיר 'נמרוד' (באיזור נינווה בעיראק) שנכבשה על ידם, לא נותר זכר לעבודת האלילים שהייתה בה. הם טרחו להשמיד ולבער את כל הפסלים והאלים שעמדו על כנם שלושת אלפים שנה, מאז החלה התנועה העברית את דרכה לארץ כנען. מה שלא עלה בידי אברם העברי, עלה בידי אותם ברברים בני צאצאי נמרוד שהשליך את אברם לאור כשדים.
אי אפשר לומר על משפחות כהן ורבולבסקי שהם עשו דרך הפוכה מאברם העברי, מפני שהם נשארו דבוקים בשמע ישראל באמונה ובמצוות. אך מה קרה בדור השני? לניסן ומאשה כהן (כך מדווחת סיוון רהב מאיר התפרסם בערוץ 7), נולד אליעזר, ולאברהם ורחל רבולבסקי נולד שבתי זיסל. לשתי הנשמות היהודיות האלה, שעזבו את הגטו היהודי והגיעו לעולם הגדול, נועד עתיד ענק במוזיקה העולמית. אליעזר כהן הפך לליאונרד, ושבתי זיסל הפך לבוב דילן.
כשהורה ה' לאברם לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך, הוא ביקש להפריד את התנועה העברית מהמרחב האלילי כדי להצמיח אותה במקום חדש. במובן זה עשו שתי המשפחות דרך הפוכה. הם יצאו מהגטו, ניתקו מהסביבה האנטישמית, ויצאו למרחב אלילי הכסף והזהב. אין ספק שהם זכו לרווחה כלכלית ולשינוי עצום ביחס ובתודעה. אך בורא עולם שלא כמונו, צופה הדורות מראש, רואה את כל ההיסטוריה מאז ולעולם. אנו רואים רק רצועת סרט של שבעים שנה.
כדי להצמיח עם, יש להפריד אותו מהסביבה. כדי שהעם יוכל להאיר את הסביבה ולהשפיע עליה, עליו להתנתק ממנה תחילה. היטמעות בין הגויים משפיעה. היסודות של אמונה בא-ל אחד מתערערים. זה לא בא בבת אחת, אבל אחרי דור אחד אפשר כבר לזהות את התהליך. אין עניינה של רשימה זו להאשים או להוקיע חלילה. כל עניינה הוא להצביע על מציאות ולתרגם אותה ללקח.
ליאונרד כהן ובוב דילן הפכו לסמלי מוזיקה עולמיים. פליטים נודדים שהפכו למשוררים וסופרים בעלי שם, שאף זיכו פרס נובל. אך מה לזה ולתנועה העברית, שעקרה את הגלות ונקבעה בארץ ישראל? התנועה העברית שהחלה באור כשדים ויצאה ממנה במגמת עליה לארץ כנען, התעצמה בציווי ה' ויצאה מחרן לאותו יעד. 'ואעשך לגוי גדול ונברכו בך כל משפחות האדמה', הם ברכות יעד של תנועה עברית שמוטל עליה להאיר לעולם. ליאונרד ובוב אכן האירו לעולם, אך איזו הארה הם גילו ואיזה מסר הם הדהדו?
לאברם העברי היה מסר ברור וחד משמעי: אמונה באל אחד וקבלת עול מלכות שמים. המסר הזה יצא מהשטעטל אך לא הגיע לעולם החדש. עשרות יהודים זכו בפרס נובל, אך אולי רק אחד מהם ידע לפרסם את הערך של התנועה העברית, ומהי מטרתה העולמית. המטרה הזאת לא הושגה. אלפי דורות של אלוהי כסף וזהב, לא זכו לאור של אמונה ולחום של קרבת אלוקים. אברם העברי ידע לומר למלך פלישתים 'רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי'. מה הבין מלך גרר מהמילים 'יראת אלוקים'?
אין זאת אלא שהיעד של התנועה העברית עוד לפניה. אור גויים וחום לאומים תלוי בתנועה הזאת. אם תרצו אפשר לקרוא לה התנועה הציונית. התנועה הזאת לא החלה בהרצל אלא באברם הציוני, כי הוא נע ציונה בדבר ה'. לתנועה הזאת אין רק יעד ישראלי, היא מיועדת לכל העולם. על כל יושבי תבל לדעת ולהכיר במלכות שמים, שאותה התנועה הציונית צריכה להביא להם. כשאברם בונה מזבח וקורא בשם ה', מי הם השכנים בארץ כנען? מי הסתפח לתנועה העברית כשאברם פרסם את הייעוד שלה?
הקריאה הזאת מוטלת עלינו. הלל הזקן ידע להדריך, שעל תלמידי אהרון לקרב לתורה את הבריות. המילה 'בריות' עניינה בני אדם, לא רק בני ברית. היעד של הבריאה ויעדן של הבריות הוא, 'יכירו ויידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך'. שרנו על זה בראש השנה, צמנו על זה ביום כיפור, הקרבנו על זה שבעים פרים בחג הסוכות, ואנו מתכוונים להאיר את החושך העולמי בהעלאת הנרות במקדש. אם לא נזכה, נוכל לפחות להניח את נרות החנוכה על הפתח הפונה לרשות הרבים, כדי להאיר את החושך המכסה ארץ, ולזכור ש'עליך יזרח ה' וכבודו עליך ייראה'.
