"בכסף מלא יתננה לי" - האמנם?!

בימים אלו כולנו עומדים ומחכים לראות מה יעלה בגורלו של הישוב עמונה אל מול הידיים הזדוניות שמאיימות להחריבו.

רבים וטובים יצאו בקריאות שונות למען הישוב עמונה, אך לצערנו נראה שרוב הדוברים יוצאים מנקודת הנחה שיש ממש בתביעת הבעלות של מאן דהוא הערבי על הקרקע.

במאמר שפורסם בימים האחרונים בערוץ 7 תחת הכותרת "בכסף מלא יתננה לי", כותב הרב יעקב פילבר על הריב המפורסם בין רועי לוט לבין רועי אברהם, משם רוצה להוכיח שהנה רואים שלמרות שישנה בעלות לאברהם על הארץ הוא לא 'עשק' אותה מהכנעני היושב בארץ. הרב פילבר לא הביא את הכתוב ברש"י על המקום, שבריב עם רועי לוט צדקו רועי אברהם כי אז אברהם עדיין לא זכה בארץ כמו שכתוב בסוף הפסוק "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ", אך ודאי שמאז שניתנה הארץ לעם ישראל איננה יוצאת מידם לעולם.

גם במשא ומתן עם בני חת שהביא הרב פילבר כדוגמא ל'כיבוד זכות האחר', ישנו רש"י מפורש שלא הובא. בו כתוב שאמר אברהם להם "אם תרצו הריני גר ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שנאמר: לזרעך אתן את הארץ הזאת". אכן, לכאורה יש סתירה ברש"י שהרי במריבה עם רועי לוט אומר שלא זכה אברהם בארץ עדיין, אך התירוץ הפשוט שכשיצחק נולד זכה אברהם בארץ כמו שבאמת מביא רש"י במשא ומתן עם בני חת את הפסוק לזרעך נתתי (וכמו שביארו לבוש האורה והרא"ם על רש"י בתחילת פרשת חיי שרה, וכן בשפתי חכמים שם).

גם מדוגמתו מדוד המלך בקנייתו מארוונה היבוסי, הרד"ק בעצמו כותב שארוונה היה גר תושב שקיבל עליו ז' מצוות וקיבל שלא לעבוד ע"ז ולכן מובן למה דוד כן רצה לשלם לו כסף ולא הורישו כשאר הגויים, שהרי גר תושב שכזה מותר להניחו בארץ ואין כל קשר למוחמד אחד שגוזל את הארץ ושאסור להושיבו בינינו כלל. בנוסף, ראוי לציין שהמצודת דוד והרלב"ג כתבו שארונה נתגייר כשכבשה דוד.

אמנם באמת אברהם קנה בכסף למרות בעלותו על הארץ, אך בפשטות זה בגלל שלא היה יכול לריב באותה עת עם היושבים בארץ, וכן אפשר לפרש שהוא העדיף לבחור בדרך של שלום, כדברי הרב קוק (מאמרי ראי"ה, נאום על ישוב ארץ ישראל): "ברצוננו ... שלא תהיה גם לאומות העולם טענה וטינא עלינו".

וירשתם אותה וישבתם בה

בכל מקרה עלינו להוריש את כל הגויים מהארץ כמו שכתב הרמב"ן (הוספה ד למצוות עשה) "שלא יניחו ממנה מקום... וירשתם אותה וישבתם בה בשביל שתירש תשב... אם כן היא מצוות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות", והרמב"ם כתב (פרק י מהלכות עבודה זרה) שהפסוק "לא ישבו בארצך" מלמד שאנחנו מצווים שלא יישארו גויים חונים בארץ ישראל.

נסיים בדברי הרב קוק במאמרי הראי"ה שם: "קנין עם ישראל בנחלת קדשו הוא בטבע המציאות, והוא אחד מארבע הקניינים הנצחיים שהקב"ה טבע בעולמו ... ואין שום כח בעולם שיוכל להפקיע אפילו את הקנין שיש ליחיד מישראל באדמת קדשו".