קול יעקב משנה את הקונספציה. משהו לא מסתדר. יצחק חושד במתרחש, אך מעניק את הברכה למרות הספקות. "מי אתה בני"? "מה זה מיהרת למצוא בני"? העיתוי והביטוי לא שגרתיים. משהו חשוד. "גשה נא ואמושך בני" הוא הפתרון בליווי הסבר: "האתה זה בני עשיו אם לא"? גם המישוש לא מסיר ספק ובאה שאלת זיהוי נוספת: "אתה זה בני עשיו"? אך גם השאלה הזאת לא מניחה את הדעת, והיא דורשת "גשה נא ושקה לי בני".
קול יעקב מחברון, משנה את כל ההיסטוריה. הקול היהודי תפס את מקום הידיים של עשיו. קול יעקב הוא הקול היהודי, אך קול ישראל כשמו כן הוא. קול יעקב מחברון, אך קול ישראל מירושלים. יהודי וישראלי הולכים ביחד, מפני שהם שתי הופעות של עניין אלוקי. יעקב קיבל את השם ישראל כקומה נוספת על השם יעקב. השם ישראל אינו תחליף ליעקב, כי אם השלמה שלו ותוספת עליו. ישראל בלי יעקב הוא רעיון אלוקי שמרחף באוויר, ויעקב בלי ישראל הוא גוף בלי נשמה.
הקול היהודי גבר על הידיים של עשיו. הידיים של איש צייד לא הסתפקו במשך הדורות בציד חיה ועוף, הם התמחו גם בציד בני אדם. הקול היהודי שקרא בשם ה' כשאברם העברי הגיע לארץ, ידע להשמיע באוזני המצרים הפלישתים החיתים והחיווים, את הקול המוסרי של יראת אלוקים. אלוהי זבוב ואלוהי דגון הצליחו להבין מהו היעד של הקול היהודי, והפכו את אברהם לנשיא אלוקים. כשנציג אלוקים בעולם הגיע לחברון, הם ידעו לומר מתוך כבוד פנימי: "במבחר קברינו קבור את מתך איש ממנו לא יכלה ממך מקבור מתך".
הקול המוסרי מחברון יודע לכבד ולהעריך את החיווים והיבוסים. הוא יודע להכניס אותם לביתו לארח אותם, ולשחוט להם שלושה פרים. הוא יודע להתפלל על אנשים רעים וחטאים לה' מאד. הוא מבין שעונש על התנהגות בלתי מוסרית כלפי שמיא הוא בידי שמים, ואין הוא תפקידו של אדם. הוא לא יושב בביתו בסיפוק שרעים וחטאים באו על עונשם, אלא מעתיר עליהם בתפילה ארוכה שמלמדת לדורות.
יצחק לא מתחרט על הברכה ליעקב. הוא לא מבטל אותה כהונאה, ולא מחזיר אותה כקניין טעות. הוא יודע לומר "גם ברוך יהיה". הוא מבין שהקונספציה שלו לא התקבלה בשמים. הוא מחליט לבטל את דעתו, ולקבל על עצמו את ההכרעה האלוקית. הוא משנה את הכיוון ומאשר את הברכה. מתחילה הוא סבר ששתי הברכות תתחלקנה בין עשיו ליעקב, אך בסופו של דבר הוא העניק את שתיהן ליעקב.
שתי הברכות, הגשמית והרוחנית, "ויתן לך האלוקים" וברכת אברהם, הן שתי הקומות של יעקב, כשתי נשים ושני שמות. ההופעה המושלמת מופיעה בשתיים: גשמיות ורוחניות, רחל ולאה, יעקב וישראל, ציון וירושלים. על הקול היהודי מחברון, לדעת ולהשכיל איך לחבר בין ההפכים. ההופעה הכפולה אינה סותרת אלא משלימה. היא אינה יכולה להופיע בחלקה, עליה להופיע בשני צדדיה. "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", שמתגלה ליעקב בחלום קודם היציאה לגלות, מורה שיש לחבר בין ארציות ושמימיות, כסולם המחבר מטה ומעלה.
את החיבור הזה מראה הקב"ה ליעקב כייעוד עצמי ולאומי. אתה יוצא לגלות ועתיד לחזור עם שנים עשר שבטים אל הארץ. "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", היא הרחבת גבולות הארץ, והרחבה רוחנית לכל יושבי תבל. ליעקב וישראל יש ייעוד משותף של גילוי שם ה' בעולם. יעקב האוחז בעקב עשיו צריך להילחם בעשיו. ישראל שאינו אוחז בעקב, צריך לבנות מקדש ולגלות שכינה בארץ.
הקול קול יעקב יתגבר ויתחזק על הידיים ידי עשיו. לקול היהודי יש תפקיד מאז שקרא אברם בשם ה'. יצחק המתפלא על הקול והידיים, התווה את הכיוון: הקול היהודי של בתי כנסיות ומדרשות, של מוסר אלוקי ויראת שמים, יכבול את ידי עשיו. "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה".
