רבות המילים שנכתבו על משפט אלאור אזריה אך דומני שלא היה עיסוק בשאלה ברמה המוסרית- האם נכון להותיר מחבל בחיים, לאחר שנתפס בשעת פיגוע ו/או ניסיון פיגוע. יודגש שאינני דן בהיבטים החוקיים שכן דין המלכות מחייב את כולנו וגם אם יש להצטער עליו ועל העיוותים שבו שומה עלינו כאזרחים שומרי חוק לכבדו.
לפיכך-אדרש ברשותכם להיבטים המוסריים והערכיים הקשורים בסוגיה. תחילה נצייר את הציור שלאסוננו הנו רווח מאד במקומותינו. רוצח ערבי ניאו נאצי מגיע חמוש בכלי זין על מנת לרצוח יהודי באשר הוא יהודי. הרוצח בכוח מצליח או נכשל ותגובת כוחות הביטחון או אזרחים בזירה מביאים ללכידתו. כעת לשאלה- האם נכון להותירו בחיים?
המצב הנוהג כיום הוא שבהיות המחבל "מנוטרל" וכאשר ודאי למעלה מכל ספק שאיננו מהווה סכנה לחיי האזרחים סביבו כי אז אין לפגוע בו, יש לשמור על שלמות גופו ולהביאו למשפט. על מצב זה אני מבקש לקרוא תיגר מהנימוקים שיובאו לקמן.
רוצח ערבי ניאו נאצי המבקש ליטול חיי יהודים רבים ככל יכולתו איננו בגדר אדם,אין לו ולא צריכות להיות לו זכויות כלכל אדם, לא צריך לנהוג בו בכלים משפטיים, דמו בראשו וברצותו ליטול חיים בשל שנאה גזענית יוקדת הוציא עצמו ממשפחת האדם. נמצא איפה שקריאות הארגונים לשמירת זכויות אדם, תביעות המערכת המשפטית המטפלת בתתי אדם אלה, התייחסות השופטים ויחס הכוחות המובילים בחברה ליצור כזה- בטעות יסודם.
ממה נפשך, הרי ניסיון רצח או רצח כפי שחווינו מהרוצחים הערבים אינם בגדר עניין פלילי, הם אינם קשורים עם דיני המלחמה, הם אקס טריטוריאליים לחוקים ולשפיטה. כל כך למה? הרוצח הניאו נאצי הערבי מבקש ליטול חיים באכזריות יהא הקרבן אשר יהיה ובלבד שהנו יהודי. מדובר אם כך בפשע חמור נגד האנושות כולה, במעשה נפשע שאיננו קשור כלל לחוקים או מערכת נורמות. מדובר במפלצת אותה יש להכרית ולהעביר מן העולם.
אנמק, בעיקר באשר לחוסר הרלוונטיות של המערכות המשפטיות הלאומיות והבינלאומיות. בנסיבות פליליות "רגילות" אדם הרוצח אדם אחר עובר עבירה שאין חמורה ממנה-אסור ליטול חיי אדם. המוסר מגדיר זאת והחוק מגבה זאת. מי שיעשה כן יטופל בהליכים הפליליים המקובלים.
בעת מלחמה חלים כללים השאובים רובם ככולם מהמשפט הבינלאומי- אמנות והסכמים בינלאומיים המגדירים זכויות חיילים שהרגו , שנפלו בשבי ושפעלו בעת לחימה. המשותף לכל אלה הוא שפעלו בשליחות מדינה לה יש צבא מאורגן המבצע הוראות שולחיו המדינאים. למקרים מיוחדים דוגמת זוועות הנאצים הוקמו ערכאות מיוחדות שדנו בהמוני עבריינים רוצחים "ממסדיים", שלא נדע.....
הטרור הערבי אותו אני מכנה בכוונת מכוון ניאו נאצי הוא רצח משום תאוות רצח, תשוקה ליטול חיי יהודים,כמה שיותר יהודים. שנאה עיוורת שאינה מבחינה בין תינוק בעריסתו,זקן במעבר חצייה,משפחה במכוניתה או נערה מתבגרת במיטתה. הרוצח הערבי הניאו נאצי שש לטבוח סועדים בליל הסדר, לפוצץ אוטובוסים על יושביהם, לזרוע מוות במועדון ריקודים, לקטול ולחרר גופות שוקקי חיים בכדורי מוות ובמסמרים, להטיל אימה ולזרוע שכול,אבל,יתמות ואובדן אגב הרס משפחות וחיים שלמים. כל זה בלא הבחנה, ללא מצרים ופגיעה ב"מטרות חיות" אותן אינו מכיר ושזהותן אינה מעניית אותו- חוץ מעובדת היותם יהודים.
התנהגות זו אין לתאר אלא כהתנהגות מפלצתית, בהיותה מעוררת פלצות ומחרידה תוך שהיא מפרה כל כלל אנושי, מוסרי, חברתי, חוקי, ערכי ואלוקי. בזוועות אלה אין משום כבוד לחיים, התחשבות בנורמות ומוסכמות חברתיות, חמלה אנושית, כבוד לאדם באשר הוא אדם ולערכיו האוניברסאליים. ובמפלצת יש לנהוג כפי שנוהגים במפלצת.
לסיום אבקש לתאר שני מצבים וישפוט המעיין איזה מהם הוא מוסרי ואיזה הוא נטול מוסריות. ממילא מהי ההכרעה הערכית הנכונה והמתבקשת כיצד נכון לנהוג.
תאור המקרה - מחבל ערבי ניאו נאצי חודר לבית ובסכין שבידו שוחט בשנתם כמה מדיירי הבית. בכלל קרבנותיו תינוקת בת כמה חודשים, זוג הורים, ילד בן שבע וילדה מתבגרת. נשמע מוכר? בטרם סיים "מלאכתו" הופרע על ידי צוות כוננות בישוב ובמנוסתו נורה ברגלו. לאחר שנלכד הופשט מבגדיו וכשאזור בד או תחתונים בלבד לגופו שוכב כפות כאשר ברור שאינו מהווה עוד סכנה.
כעת לאפשרויות הטיפול בו מכאן ואילך.
אפשרות ראשונה- יהודי חייל בתפקיד ניגש אל המחבל הכפות ובירייה מכוונת היטב לראשו מחסל אותו ומעבירו במהירות למחוז חפצם של מפלצות שאהידים שכמותו.
אפשרות שנייה- המפלצת הכפותה נעצרת,מובלת למעצר,נחקרת ועומדת לדין. לאחר משפט לא ארוך נדונה לחמישה מאסרי עולם ונשלחת לאחד מ"בתי הכלא" במדינה. שם במשך כמה שנים המפלצת רוכשת השכלה, מסיימת תואר ראשון ושני, זוכה ל"חיזוק אידיאולוגי" על ידי מפלצות דומות הכלואות עמה, מבלה את הזמן בחאפלות, צפייה בטלביזיה רב ערוצית, עיסוק בספורט ופיתוח הגוף, ביקורי משפחות נדיבים, שיחות טלפון (חלקן היא מנצלת לתכנון מעשי רצח נוספים). בחלוף כמה שנים משתחררת המפלצת בעסקת חילופי שבויים כזו או אחרת (ג'יבריל, טננבאום,שליט....).
ומששוחררה שבה לרצוח ונוטלת שוב חיי קדושים יהודים.
למען השם- איזה מבין שתי האפשרויות שתוארו היא מוסרית יותר? שאלה רטורית כמובן....
ליפי הנפש הצבועים והמתחסדים המתייצבים להגן על חיי המפלצת אומר אך זאת- הסירו את הקטרקט המנטאלי המעוור מוחותיכם, הסירו ערלה מליבכם, גלו חמלה לאחיכם היהודים ומעט ערבות הדדית בה יש כדי להציל חיים והיו נכונים לעשות צדק.
מכאן אני קורא לבית המחוקקים בישראל-פעלו לחקיקת חוק: מחבל –רוצח ערבי ניאו נאצי איננו יוצא חי מפיגוע בו הוא מעורב! ויפה שעה אחת קודם.
תיקון קטן 1 כ"ז טבת תשע"ז 15:26 זוהר