להפוך את (תפיסת) העולם היום!

ההיאחזות בארץ ישראל מורכבת מתמונת עולם שלמה, ששונה מאד מהתמונה הקיימת היום בראשם של הרבה יהודים. השיח בענין זה מטעה הרבה פעמים כיון שהדוברים אוחזים בנקודות מוצא שונות לגמרי, ובשיח יש טשטוש של הנקודות הללו וממילא הוא לא מובן.

נציין כאן ארבע נקודות שחשוב להבהיר ולדייק:

| ארץ ישראל שלנו!

ארץ ישראל מוחזקת ביד עם ישראל, ונכרים שנמצאים כאן ומחזיקים באדמות הארץ גוזלים אותה מעם ישראל. יהודי שנותן לגוי חלק מהארץ – גוזל אותה בזה מעם ישראל, ואין למעשיו שום תוקף! וכלשון הרב צב יהודה קוק זצ"ל: "אין כאן אדמות ערביות!". אם יש לנו איזה דיון בערכאות הנכריות והמתנכרות לגבי זכותנו על הקרקע – הרי שזה כדיון עם הפריץ, כאשר כדי להציל אנחנו מדברים לפעמים בשפה זרה ומקוים להינצל מגזרות ומגזל, אבל מצד האמת – הארץ הזו כולה שלנו, וגויים שטוענים לבעלות עליה הם גזלנים ותו לא.

| סרב פקודה!

אפילו מלך ישראל שאמר לעבור על דברי תורה אין שומעין לו. מעשי השלטון ביחס ליהודים ביהודה ושומרון נובעים מתפיסה מעוותת שלפיה הקרקע הזו שייכת לערבים ולזרים, וכל בר דעת רואה שהשיקול הזה מדריך את מערכת המשפט וגרורותיה בהתייחסותה להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ומוביל לאפליה בוטה כלפי בעלות היהודים בארץ. ממילא מעשי השלטון כלפי אחיזת היהודים באדמות יו"ש הם חמסנות וגזל, ואסור לאף אחד להיות שותף למעשים הללו. יהודי שלב חם בליבו מרגיש שאין לו חלק במעשי רשעות, והוא יודע לומר לכל מערכת שהוא שותף בה בכל צורה – צבא, משטרה, משרד ממשלתי – באופן חד וחלק: אני לא שותף לזה, אני מפרסם שאני לא שותף לזה, ואני קורא לרבים אחרים להיות כמוני ולא להשתתף בגזל או בסיוע לגזל של ארץ ישראל מיהודים יקרים. זו ההשתייכות הפשוטה שלי, והיא חשובה לי יותר ממשכורת, קידום, תחושת סיפוק או שייכות למערכת הגדולה.

| מקור הסמכות – התורה הקדושה

מקור הסמכות – וממילא גם השיח היומיומי המוליד את התרבות וצורת החשיבה – היא התורה הקדושה. אין לנו "מוסר" או מערכת ערכים אחרת, לא תוסיף ולא תגרע. הסתכלות שלנו על כל דבר במציאות – כמו למשל מערכות השלטון וכדומה – נמדדת לפי התורה. אם מערכת מקיימת את דברי התורה – זה מצוין. אם לא – זה לא לגיטימי. ממילא אין לנו צורך להצטדק כלפי עמדות שונות ומשונות, ואין לנו צורך להתאים את עצמנו לדפוסי החשיבה של כלי התקשורת החילוניים, למשל. החיים בתוך העולם השלם של התורה, שמאירה את חיינו הפרטיים, את חיי המשפחה, את חיי הקהילה ועד חיי הציבור כולו, מביאים לכך שאנחנו מוארים ושמחים. קשיי המציאות אמנם דורשים התייחסות, אבל אינם מצליחים לפגוע במקום בו אנחנו חיים בשלמות בתוך עולם התורה, שהיא הולידה את העולם וממילא אי אפשר לפגוע בשלמותה הנצחית.

| בא לי מנהיג צדיק!

כדי להמשיך ולקיים את הקשר החי עם הקב"ה, נותן התורה, זכינו ויש לנו קשר למנהיגים צדיקים, שהקשר שלהם לקב"ה גורם לאי תלות שלהם במה שקורה בעולם, ובודאי שהם לא תלויים במערכות זרות ומתנכרות (לא בתקציבים, לא בכבוד, ולא בצורת חשיבה וכדומה). קשר עם מנהיג צדיק מוביל לזה שנוכל – כציבור – להתקדם בתוך המציאות בלי ליפול לתוך הקשיים שעלולים להסיט אותנו מהיעד של גאולה שלמה, כלומר: לעולם שבו העיקר הוא הקשר עם הקב"ה, וכולו משרת את תרי"ג המצוות שמביאות את נוכחותו של ה' יתברך לכל פינה במציאות.

(בשולי הדברים: לבקיא מעט באותיות של פנימיות התורה – נעיר שהנקודות מכוונות כנגד אותיות השם ברוך הוא, ממטה למעלה. ממילא שתי הנקודות הראשונות שייכות ל"עלמא דאתגליא" ויותר קל לראות ולחוש איך הן קשורות למאבק על הארץ, בעוד שתי האחרונות שייכות ל"עלמא דאתכסיא", והן עומדות ברקע ומאחורי האמירות הגלויות, וד"ל).