חותם של טיט שהפך לדם

איגרות המן החתומות בטבעת המלך בשושן, היו אגרות מלך עליון החתומות בחותמת של טיט. בשלושה עשר בניסן שנת שתים עשרה למלכות אחשוורוש, יצאו הרצים דחופים בדבר המלך, אל מדינה ומדינה ככתבה, ועם ועם כלשונו, להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד. באופן כזה הבין רבי ישמעאל (אסת"ר ז) את ההתרחשויות:

"באותה שעה רץ אליהו זכור לטוב בבהלה אצל אבות העולם, ואצל משה בן עמרם, ואמר להם: עד מתי אבות העולם רדומים בשינה ואי אתם משגיחים על הצרה שבניכם שרויים בה.. אמרו לו: מפני מה? אמר להם: מפני שנהנו ישראל מסעודתו של אחשוורוש, ובעבור זאת נגזרה עליהם גזירה לכלותם מן העולם ולאבד את זכרם. אמרו לו אברהם יצחק ויעקב: אם הם עברו על דת הקב"ה ונחתמה גזירתם, מה אנו יכולים לעשות?

חזר אליהו ואמר לו למשה: אי אתה רועה נאמן, כמה פעמים עמדת על הפרץ לישראל וביטלת גזירתם לבלתי השחית.. אמר לו משה: כלום יש אדם כשר באותו הדור? אמר לו: יש ושמו מרדכי. אמר לו: לך והודיעו, כדי שיעמוד הוא משם בתפילה ואני מכאן, ונבקש רחמים עליהם לפני הקב"ה. אמר לו: רועה נאמן, כבר נכתבה איגרת כליה על ישראל. אמר לו משה: אם בטיט היא חתומה – תפילתנו נשמעת. ואם בדם נחתמה – מה שהיה הוא. אמר לו בטיט היא חתומה. אמר לו משה רבנו: לך והודיע למרדכי. מיד הלך והודיע למרדכי".

רבי ישמעאל פותח לנו צוהר למה שקורה מעל מגילת אסתר. ההתרחשות הדרמטית מאחורי הפרגוד בעולם העליון, מציגה דרמה של מתח מסוכן, בין אליהו לאבות מחד ולמשה מאידך. בדבר האבות יש גזירה שאינה מחולקת, אך משה מבדיל בין גזירה החתומה בטיט לגזירה החתומה בדם. גזירת טיט עשויה להשתנות, גזירת דם היא מוחלטת. חותם של טיט אפשר לשבור, אך חותם של דם עמיד בפני כל התנגדות. חותם של טיט עניינו הרתעה. תכליתו להביא התעוררות מלמטה כדי לשנות למעלה. כדברי רשב"י (מגילה יב): "הם לא עשו אלא לפנים, אף הקב"ה לא עשה עימהם אלא לפנים".

הם השתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, והקב"ה העמיד להם מלך קשה כהמן, החזיר אותם למוטב ושבר את החותם. אך גזירה של דם, משמידה את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים, לא ביום אחד ולא בשנה אחת. מגילת אסתר הפכה ליום טוב, אך מגילת אושוויץ הפכה לקינה אנושית שמדממת ללא הפסק. סופו של האירוע בשושן היה שואה, אלמלא נחתמה הגזירה בטיט. אלפיים חמש מאות שנה הפרידו בין שני הצוררים, והזכירו מה היו יכולות להיות התוצאות בימי אחשוורוש.

אוי לזוועת התוכחה האיומה שהתרחשה בדורנו. אי אפשר להאמין למקרא עין ולמשמע אוזן, גם אחרי מגילת השואה. מגילת שושן הפכה לפורים, אך הפור הנורא של מגילת השואה כמעט שהכחיד את העם היהודי. על שישה מליון יהודים שנחתמה עליהם גזירה של דם בימי הצורר הגרמני, לא התנהל רב שיח כזה מאחורי הפרגוד. אליהו זכור לטוב לא רץ לאבות ולא למשה רבנו. הוא כבר הבין בשושן, שגזירה שחתומה בדם אינה יכולה להישבר.

את ההשראה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, נטל השטן הגרמני ממחנות המוות במצרים. אך גם השטן העמלקי בשושן, הצליח לתרום את תרומתו לטהרת הגזע המתועב. קשה להביא לאחדות דעים, על אירוע מפלצתי כזה שתוכנן במעצמה הפרסית והוצא אל הפועל בוועידת ואנזה. אך על דבר אחד הכל מודים: אחרי שואת מצרים הגיעה זמנה של ארץ ישראל. אחרי כמעט שואת שושן נבנה מקדש בירושלים. נמצא שאחרי שואת אירופה, הגיע זמנה של מלכות ישראל לבנין בית המקדש השלישי. הצד השווה בכל הגזירות האלה הוא, קידוש שם שמים לעיני ישראל ולעיני העולם כולו. כך מנבא באריכות הנביא יחזקאל (כ):

"חַי אָנִי נְאֻם אֲ-דֹנָי יְדוִד אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם. וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה.. בְּרֵיחַ נִיחֹחַ אֶרְצֶה אֶתְכֶם בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם בָּם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָכֶם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם".

יד חזקה וזרוע נטויה על מצרים, הפכה בפי הנביא ליד חזקה וזרוע נטויה וחמה שפוכה על ישראל לגילוי מלכות ה' בעולם. התוכנית האלוקית בדברי הנביא, תתבצע על אף ולמרות ההתנהגות הישראלית. דבר אלוקינו יקום לעולם, בין רוצים ובין מסרבים, בין מבינים ובין מתקשים. קידוש שם שמים לעיני כל העמים על ידי ישראל, היא תוכנית שתביא גאולה לעולם. ארץ ישראל ובניין המקדש הם הכרח בינלאומי, שיתקיים בכל אופן. לא יעמדו בפניהם לא סירוב ישראלי ולא רשעות בינלאומית. 'היֹה לא תהיה' אומר הנביא. מלכות ה' תתגלה דרך ארץ ישראל ובניין המקדש.

בית ראשון ובית שני יכלו להביא גאולה. אך משלא הביאו, יביא אתה הבית השלישי. תשעים ושמונה הקללות הנוראות של פרשת 'כי תבוא', התקיימו אחת לאחת בשואה העמלקית בדורנו. חבלי משיח חלפו בידי האשמדאי הנאצי. עתה יש לגלות את הבית השלישי בבניין הארץ, ולהתכונן לימות המשיח. "אשרי מחכה ויגיע ויראה / עלות אורך ויבקעו עליו שחרייך / לראות בטובת בחירייך ולעלוז בשמחתך / בשובך אליי קדמת נעורייך".