כך תעבוד את ה' בבית הסהר

לארבעת החברים המתוקים שלי, בית סוהר לקטינים אופק, מתחם כלא השרון.

זכיתם לחוויה מיוחדת ונדירה, לא להרבה נערים יראי שמים בגילכם יוצא לשבת בכלא בגיל כל כך צעיר. ה' שלח אתכם לדרך מיוחדת, הישיבה בכלא מזמנת מצבים וניסיונות שונים שאדם מן היישוב בכלל לא מעלה על דעתו לפגוש בהם. לכן רציתי מאד לשתף אתכם בתובנות ובניסיון שלי מהחודשים המעטים שזכיתי לשבת בכלא.

את הדברים שאני כותב לכם בכוונתי לפרסם, אולי הם אפילו יספיקו להתפרסם לפני שיגיעו אליכם.

מכיוון שאנחנו רואים שהמצב כיום וההתנהלות הדורסנית של השלטון הזר לתורה ומצוותיה מביאים למצב שבו עוד ועוד יהודים כמוכם, מכל הגילאים, מוצאים את עצמם במצב דומה לשלכם. ובמקביל ישנה התעוררות של אנשים שמוכנים לשלם את המחיר הזה, מתוך הבנה שאין ברירה אחרת. בגלל כל זה אני רואה לנכון לפרסם את המכתב אליכם כדי לחזק עוד אנשים בדברים האלו.

לא להכניס ללב את הספקות של ה"פפוסים"

רציתי להזכיר לכם את הסיפור המפורסם על ר' עקיבא שבזמן ישיבתו בכלא פגש את "פפוס בן יהודה", אותו אחד שלעג לו וצחק עליו כאשר הוא לימד תורה ברבים במסירות נפש. פפוס בן יהודה היה אומר לו שלא שווה לו להסתכן, לפעמים היה גם טוען טענות של צדיק ומסביר לר' עקיבא שבכך שהוא מסתכן הוא גם מסכן את עולם התורה, שהרי כאשר הוא ייעצר ויידון למוות- מי ימשיך? שם, בכלא, פוגש ר' עקיבא את פפוס בן יהודה, שנעצר על כל מיני עניינים אחרים... ופפוס אומר לו "אשריך ר' עקיבא שנתפסת על דברי תורה". הסיפור הזה חשוב מאד, כי גם היום יש הרבה "פפוסים" שלועגים לכם וצוחקים עליכם. ובזמן הישיבה הארוכה בכלא, ברגעים הקשים של התקופה הזאת, לפעמים עלול להתגנב ספק בצדקת הדרך ובלבול מדבריהם של אותם "פפוסים", ברגעים האלו כדאי לזכור שכל התורה שבעל פה כולה היא "סתימאה דר' עקיבא" דווקא בגלל שהוא היה מוכן ללמד תורה בכל מחיר ולא עשה חשבונות של מה יהיה אחרי שאני אעצר...

איך נשארים באמונה ומתמידים בעבודת ה'?

הימים הראשונים של המעצר הם בדרך כלל ימים של סערה נפשית, עד שהשכל מעכל את מה שקורה ומה שיקרה בתקופה הקרובה ורק לאחר מכן יהיה קל יותר להתרגל ולהכין את עצמכם לצורת החיים השונה כל כך. בשונה ממעצר של ימים בודדים, במעצר עד תום ההליכים כדאי להבין שמדובר בפרק זמן שלא כדאי 'להעביר' אותו ולחכות שהוא יגמר - זאת תקופה מספיק ארוכה כדי שנחיה אותה באמת וכדאי לנו להתארגן על סדר יום שמתאים לנו, לשים בו דגש על העניינים שישאירו אותנו איתנים באמונה ומתמידים בעבודת ה'.

עצה ראשונה: סור מרע – לשמור עיניים ולהיזהר משינה

העצה הראשונה היא להקפיד מאד על 'סור מרע' – בכלא יש הרבה ניסיונות, המון מצבים שבחור ירא שמים לא נתקל בהם ביום יום, בטח ובטח לא מי שמגיע מתוך הישיבה היישר אל הכלא. מה הכוונה 'סור מרע'? דבר ראשון כמובן להקפיד על שמירת העיניים, בכלא יש הרבה מאד פריצות, טלוויזיה ועיתונים וכולם סגורים איתך באותו מקום. המלחמה הראשונה היא להיות מובדל לגמרי מכל הדברים האלו. כאשר אתם נמצאים לבד חשוב מאד מאד להתחזק להיות חומה בצורה, ולהקפיד על סייגים שירחיקו אותנו מהדברים האלו. גם כלפי החברים בתא ובאגף יש חשיבות גדולה ל'הבדלה', חשוב שתזכרו שאתם שונים לגמרי, אתם יושבים בכלא בגאווה! לכתחילה! אתם זוכים לשבת בכלא על מצוות! והמפגש עם חברים אחרים בכלא, צריך להיות ממקום ברור שאני רוצה לקרב אותם לה', ולחזק אותם בקשר עם ה', ולא ח"ו ללמוד מהם כלום. עוד דבר שקשור ל'סור מרע' – זה להקפיד לא לישון יותר ממה שהיינו ישנים בחוץ. כשיושבים ימים ספורים זה לא נורא כאשר מעבירים את הזמן, אבל מי שיושב תקופה קצת יותר ארוכה צריך להקפיד שלא ליפול לבטלה ולשינה, כי זה הורס את הנפש לטווח ארוך. לכן חשוב שתגדירו לעצמכם שעות שינה מראש, ותמלאו את שאר היום בעיסוקים.

עצה שניה: "ה' מנוסי" – לזכור שה' עושה הכל לטובה

מה'סור מרע' נעבור ל'עשה טוב' - ברוך ה' זכיתם להיות חיילים יקרים של ה', חיילים מסורים ונאמנים, ונפלתם בשבי. חייל – גם כאשר הוא נופל בשבי הוא נשאר חייל. והוא מכין את עצמו ליום שבו הוא ישתחרר וישוב אל המערכה לשרת שוב את המלך. יכולה להיות חס ושלום מחשבה של טרוניא כלפי ה': "איך זה שדווקא אנחנו שכל כך רצינו לעשות את רצון ה', אנחנו סובלים ומתייסרים כאן בכלא, והרשעים בחוץ שמחים וחופשיים?". אבל תדעו לכם באמת שהמלך בוחר דווקא את החיילים הכי מסורים למשימות הכי קשות. והתקופה של הכלא היא ניסיון גדול וצריך להיזהר לא ליפול. אבל אם זוכים להחזיק מעמד – אז הישיבה בכלא עצמה היא חלק משמעותי מאד במאבק, והכלא נותן כוחות נפש מיוחדים. אני יכול להגיד על עצמי שאני ממש מרגיש שהתקופה בה ישבתי בכלא היא התקופה הכי פורייה ומשמעותית שהייתה לי בחיים. תזכרו - דווקא בגלל שאתם חיילים כל כך מצטיינים ה' שולח אתכם ל'קורס קצינים' – ומהכלא אתם תצאו בעז"ה להיות מהמנהיגים ומהמובילים שייקחו אחריות להוביל את עם ישראל לתשובה וגאולה, לקראת מלכות ישראל.

בזמן שישבתי במגרש הרוסים, באותו שבוע אחרי שהשופט בשר ודם גזר עלי מעצר עד לתום ההליכים, יצא לי לחשוב בתפילה על מה שאומרים ב'אדון עולם' "ה' ניסי ומנוסי" – שמול ה' יש לנו שני מצבים, לפעמים ה' הוא ניסי – הוא הדגל שלי, שאני מרים אותו, אני צועד וקורא בשם ה', ופועל לכך ששם ה' יתפרסם בעולם. ולפעמים ה' הוא מנוסי – שאני בורח אל ה' והוא מגונן עלי. חשבתי על זה שלפני שנכנסים לכלא, ביום-יום, העבודה שלנו היא יותר לשאת את נס ה' "ובשם אלוקינו נדגול". ופתאום עבודת ה' משתנה- להישען על ה' ולברוח אליו. להאמין שכל המצב הקשה הזה שאני עובר בכלא, זה הכול לטובה. ובאמת זה דבר שחשוב מאד לזכור - שמהרגע שאני נכנס לכלא וממילא שללו לי את החירות, זה עוזר לי להתחבר לחירות האמיתית, להבין שבאמת אני לא מסוגל לפעול כלום בעולם, וכל מה שפעלתי ועשיתי זה אך ורק כי ה' ציווה עלי ונתן לי חופש לבחור. אבל באמת-באמת ה' משגיח על הכל, הוא זה שהכניס אותי לכלא והוא זה שיוציא. בכלא כולם מרגישים מאד חזק את ה'אין עוד מלבדו' – גם עבריינים שלא נתפסו על דברי תורה, מכיוון ששם אין לנו יכולת להחליט על עצמנו, לא לאן נלך ולא מתי נאכל, דווקא שם יותר קל להתחבר למי שמחליט באמת.

התקופה של הכלא היא תקופה מאד טובה ללמוד את העבודה של האמונה. זה חשוב גם כדי להחזיק מעמד ולא להתייאש, לזכור תמיד שה' הוא הכל והוא קובע הכל. אבל זה גם חשוב מאד לזכור את זה להמשך, כאשר תצאו בעז"ה בקרוב ותמשיכו בפעילות על התשובה והגאולה. הכוח של האמונה צריך תמיד לאזן אותנו בין האחריות המלאה שלנו על הבאת הגאולה, לבין הכוח להתחיל מהתחלה ולא להתייאש כאשר לא מצליחים וגם... כאשר נכשלים.

לזכור את התכלית: למאוס בטפל ולמסור הנפש לחידוש מלכות ישראל

חוויה נוספת שרציתי לשתף אתכם מאותה תקופה, שהישיבה בכלא מאד עוררה אותי לחשוב כל הזמן ולהיזכר בתכלית. בחיים בכלא יש מחסור של הרבה תנאים ומצרכים שלאנשים בחוץ נראים מאד חשובים ואפילו קריטיים לשמחת החיים (ואפילו לצורך עבודת ה') ופתאום מגלים שאפשר לעבוד את ה', לשמוח ולהנות בלעדיהם.

מה שאפשר ללמוד מזה, הוא זיכרון התכלית, לשם מה באנו לעולם. כי ברגע שאנחנו רואים שהמון דברים שנראים לאנשים 'מן החוץ' מאד חשובים ונצרכים, בעצם בכלל לא חשובים ואפשר להסתדר בלעדיהם, אז מבינים מחדש מה העיקר ומה השליחות שבשבילה באנו לעולם. אם מתבוננים בזה טוב, דווקא הישיבה בכלא נותנת לנו כוחות להמשך הדרך שיהיה לנו קל יותר למאוס בטפל ולבחור בעיקר ולמסור את הנפש ביתר קלות על המשימה של חידוש מלכות ישראל.

יש עוד הרבה מה לדבר, אבל העיקר שתשמרו על עצמכם להיות כל הזמן בדעת ובשמחה, ואז תראו שאתם תצאו מהכלא עם המון רווח ומבית האסורים תצאו למלוך מהר.

˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜˜

ארבעה תלמידי ישיבה מבנימין בגילאי 16 ו-17 נעצרו בחשד להצתת בית קפה של ערבים בכפר דורא אל קרע הסמוך לישוב בית אל. בית המשפט גזר על הארבעה מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. חבריהם אוספים עבורם מכתבי חיזוק. כל המעוניין לכתוב, ניתן לשלוח לכתובת המייל: [email protected].