'צניעות היא אחריות' – סיפורה של מודעת רחוב

בחודשים האחרונים ניתן לראות ברחבי גוש דן מודעות מרובעות ובהן הכיתוב: 'צניעות היא אחריות'. המסר בהחלט רלוונטי, עמוק ומשמח. השימוש בעמודי חשמל לצורך העברתו לציבור, קצת פחות. יבורכו העוסקים במלאכת הקודש, ונקווה שפעם הבאה ישתדלו לעשות זאת בלי גזל הרבים.

לפני מספר ימים ראיתי מודעה מעניינת במיוחד על עמוד חשמל בגבעת שמואל: מישהו מחק בטוש שחור את המילה 'צניעות', ומתחתיה כתב: 'אהבת חינם'. מיהרתי לשלוף את הנוקיה שלי ולצלם את כתב היד הנדיר לפני שייעלם משם לנצח. מכיון שהמגיה הכשרוני לא חתם את שמו ולא הוסיף הסבר, אנסה להתחקות אחר שורשי ההגהה המעניינת. נראה שישנן כמה תפיסות שבאות לידי ביטוי בהגהה זו.

קודם כל, התפיסה שקריאה לצניעות נובעת מחוסר באהבת חינם. אם רק היה המגיה שואל אותנו, היינו מסבירים לו שאנחנו לא קוראים לצניעות מתוך חוסר באהבת חינם, אלא בדיוק להיפך – מתוך אהבת חינם ואכפתיות גדולה ממנו ומכל עם ישראל. ובפרט במקרה זה, שהקריאה לצניעות נעשתה בלשון מכובדת ומעוררת חשיבה. אבל הוא לא שאל.

אחרי זה, התפיסה שאפשר לקשקש למישהו על המודעה ואז לדבר איתו על אהבת חינם. מי שבאמת רוצה אהבת חינם לא ימחק את מה שיש לאחרים לומר, אלא ייתן להם לדבר ועל גבי זה יוסיף את דברו. מי שרוצה לברוח מהתמודדות עם האמירה שצניעות היא אחריות, שימשיך לנהוג כך, אך אל יתפלא אם בסופו של יום לא יישארו בידו לא צניעות ולא אהבת חינם.

ולסיום, המגיה האנונימי לא רואה את תרומתה של הצניעות לאהבת חינם. אם רק היה שואל אותנו לפני ששלח ידו להגיה, היינו מסבירים לו שהצניעות מאפשרת לכל אדם להיות יציב במקומו מבלי לפלוש למקומות זרים שאינם מיועדים לו, ומבלי להזמין פלישות זרות למקום שלו. הצניעות יוצרת אינטימיות ואהבה, מושגים שהעולם הפוסטמודרני הולך ומאבד אותם תמורת נזיד עדשים של הנאה רגעית.

הצניעות יוצרת כוח אדיר של הסחת הדעת מעצמך וריכוז בעשייה ובתיקון עולם, תוך שמירת העניינים האישיים והגופניים למקומם הראוי להם ולזמנם הראוי להם. הצניעות מאפשרת פיתוח קשרים חברתיים המושתתים על הצדדים הגבוהים והעמוקים שלנו כבני אדם. הצניעות מפרידה בין אהבת אדם לנהנתנות. ולסיכום, הצניעות היא אחד המפתחות היותר עיקריים לאהבת חינם. אבל הוא לא שאל.

יבורכו העוסקים במלאכת הקודש, יבורכו הנוהגים והנוהגות בצניעות, ויבורכו העוסקים באהבת חינם.