עומדת כעת "עסקה" על הפרק. עסקה שאמנם תשחרר עשרות מאחינו הנתונים בצרה ובשביה בידי החמאס, ששליטתו בחבל עזה נוצרה בעקבות נסיגת ישראל מהמקום בהסכמי אוסלו ובהתנתקות. אך הניסיון מראה שמחירה יהיה גבוה פי כמה.
משוחררי עסקת ג'יבריל יזמו והובילו את האינתיפאדה הראשונה והקימו את החמאס. משוחררי עסקת שליט רצחו אין ספור יהודים, והובילו את הטבח בשמחת תורה אשתקד, שבו נחטפו כל אלו שלמענם מוצעת אותה "עסקה" – עסקה שהניסיון מראה שתוביל לרציחת יהודים וחטיפת אחינו עשרת מונים ממה שנשחרר כעת.
אם בעבר הסתמכנו על הצהרות ראשי "מערכת הביטחון", שהם ידעו להתמודד מול כל המשוחררים, כעת כולנו יודעים שאין שחר לאמירות הכזב שלהם, ותוצאותיה של אותה עסקה תהיינה חמורות ביותר.
אם בעבר תומכי העסקאות היו שוגגים בנוגע לתוצאותיהם, כעת הכל יודעים מה תהיינה התוצאות בעתיד. איש אינו יכול לומר שאיננו יודע מה תהיינה ההשלכות. אמנם יקח כמה שנים עד שהם יתארגנו ויתכננו, אך בסוף זה יגיע.
אלא שלכאבינו, יש האומרים מפורשות, שקיום העסקה כעת חשוב יותר מכל תוצאות עתידיות. כל היהודים שירצחו ויחטפו בעתיד אינם נלקחים בחשבון בדיון על "עסקה עכשיו". על כך בדיוק נאמר "אבל אשמים אנחנו על אחינו" – על כל הנרצחים והנחטפים העתידיים.
אין לי לומר לתומכי העסקה, אלא את הפסוק בישעיהו "ידיכם דמים מלאו".
אך לא רק תומכי העסקה אחראים, אולי כולנו אשמים במקצת, בכך שלא הצגנו דרך אחרת להשבת החטופים שכל כך סובלים.
על הפסוק "והבור ריק אין בו מים", דורשים חז"ל "מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו". כלומר, אם אנו מתרשלים מלהציע דרך תורנית להשבת החטופים, דרך של מים חיים, ממילא עולות לדיון דרכים אחרות, שהן מביאות נחשים ועקרבים.
כאשר עם ישראל נלחם נגד אויביו, כתבה התורה (חומש דברים פרק כ' פסוק י"ב) "ואם לא תשלים עמך, ועשתה עמך מלחמה, וצרת עליה".
איך עושים מצור על עיר?
מסביר רש"י "אף להרעיבה, ולהצמיאה, ולהמיתה מיתת תחלואים".
כלומר, במלחמה מול אויבים, ראוי שנמנע כל הכנסת מזון לאוכלוסיית האויב, נעצור כל טיפת מים מלהכנס אליהם, וכמובן גם תרופות לא יהיו לרפא את חוליהם.
כוונת הפסוקים, שנמנע מהם מזון, מים ותרופות מכל גורם שהוא. נעמוד על כך, שאף אחד לא יכניס אליהם את אלו, כאשר המטרה הברורה היא, שאוכלוסיית האויב כולה, תרעב, תצמא ותחלה. אין צריך לומר, שאנו עצמנו לא נספק להם מזון ושתיה.
אילו היינו נוהגים כפי מה שכתבה התורה, והיינו מסבירים באופן ברור, שעד שלא חוזרים כל החטופים, אף פרור לחם ואף טיפת מים לא נכנסים לעזה, כבר מזמן היו התושבים צועקים על החמאס "שלח את האנשים, הטרם תדע כי אבדה עזה!". סביר, שתוך ימים ספורים מאז החמאס ותומכיו היו סובלים מרעב וצמא, הם אלו שהיו מתחננים ל"עסקה" של אוכל ומים תמורת חטופים.
מדוע זה לא קרה? כי לא עשינו זאת.
הסיוע ההומניטרי שאנו מספקים לאויבינו, הוא הגורם להמשך המלחמה. הוא הגורם למיתה מיותרת של חיילים רבים, הוא הגורם להשארת החטופים בידי החמאס וסבלם המתמשך, ובסופו של דבר, הוא הגורם לעסקה הנוראה המוצעת כעת.
כדאי לראות את הפסוק הבא בתורה (שם פסוק י"ג) "ונתנה ה' אלוקיך בידך". מסביר רש"י "אם עשית כל האמור בעניין, סוף שה' נותנה בידך".
אם חשוב לנו שה' ישמור חיילינו מכל צרה וצוקה, אם חשוב לנו שה' יהיה בעזרנו במלחמה, התורה כתבה איך עושים זאת.
נכון, אומות העולם לא יאהבו את זה, ואולי אפילו יוציאו צו מעצר בהאג... אך הקב"ה כן יאהב זאת. זה מה שהוא ציווה, זה מה שהתורה רוצה. זו הדרך לניצחון במלחמה, וזו הדרך להשבת החטופים.
