אנחנו רגילים לקרוא בסיפורי צדיקים שניכרו בהם אותות גדלות מילדותם כמו למשל שהיו לומדים ש"ס משניות בעל פה ומתמידים בלימוד התורה. בפרשת שמות, כשתורתנו הקדושה מלמדת אותנו על גדלותו של מנהיג ישראל, היא לא מספרת שגדלותו היא בהתמדתו בתורה, אלא זאת הגדרת גדלותו: "ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם".
כך מפרש מדרש תנחומא: מהי גדלותו של משה? ויצא אל אחיו וירא בסבלותם!
הרי היה יכול משה רבנו שגדל בבית פרעה להנות ממנעמי השלטון, או לתרץ לעצמו שהוא רוצה להשפיע מבפנים ובכך להתיר לעצמו חיי נוחות. אבל אכפת לו מהסבל של עם ישראל, והוא יוצא אל אחיו, ולא שותק לגוי הרשע שמכה יהודי!
זהו הראל הגיבור והצדיק, הי"ד והוא גדול וענק בישראל!
אכפת לו להראל מסבלו הנורא של חברנו האהוב עמירם בן אוליאל שעצור על לא עוול בכפו, והוא יוצא מאיזור הנוחות כדי לפעול להוכחת חפותו! כך מיטיב לדייק עמוס מקבוצת הפעילים למען עמירם את אישיותו הנדירה של הראל הי"ד: הראל לא יכול היה להכיל את מה שהיה ברור לו כשמש, שעמירם בן אוליאל נידון למאסר עולם על לא עוול בכפו. והוא פשוט לא יכול היה לישון בלילה והוא החליט לעזוב כמעט לגמרי את כל עיסוקו ופרנסתו, ולהתמסר ללא לאות למאבק להוכיח את חפותו ולהביא לשחרורו.
רק טוב של ילדים יכול לעשות דבר כזה. להאמין ששום דבר לא יכול לעצור את הטוב והצדק מלהתגלות. לא העובדה- שזה מאבק מול כוחות אדירים שהניצחון שלהם נראה חסר סיכוי. לא העובדה- שזה מאבק שבו אפילו אנשים ששייכים לאותו מחנה פוליטי ואידיאולוגי שלך, חושבים שאתה משוגע שנלחם למען רוצח. לא אכפת לך שיבזו אותך, שילעגו לך, שאתה תחווה כשלון כל יום מחדש, שתקריב את כל החיים שלך בשביל זה. כי דבר אחר ברור לך- הצדק והטוב חייב לנצח!
האנשים האלה הם אנשים מזן נדיר. כולנו אנשים טובים. אבל בד''כ אנחנו אנשים שהטוב שלהם הוא מדוד, מוגבל, רציונאלי, הגיוני. אבל אנשים כאלה- מועטים הם עד מאד".
אכפת היה לו להראל מצבו של עם ישראל בארץ ישראל, הוא אומר את האמת בקול רם ללא מורא, מודח ב"עוון" עמידה על האמת ומתעקש להמשיך למסור את נפשו כדי להילחם באוייב! הוא גם מסר נפשו בפעילות ביד לאחים לחילוץ בנות ישראל מידי זדים ארורים.
עדינות נפש וטהרה מיוחדת, חן מיוחד ואור גדול. אבדה כל כך ענקית לעם ישראל! כאלו מנהיגים אנחנו צריכים!!
אבידה ענקית! שילוב של 1 כ"ב טבת תשפ"ד 13:25 שחר