קשה למנות את מספר הפעמים, בהן תלו בישראל תקוות בגוי זה או אחר, שיהא בעל בריתנו ויושיענו בעת צרה. בשנים שאחר קום המדינה הייתה זו צרפת, ולאחר מלחמת ששת הימים - ארצות הברית, עד שהאמריקאים הבהירו, כי האינטרסים שלהם קודמים מבחינתם לשלנו. ואז, תחת לחסות בצלו של בורא עולם, האמינו בדונלד טראמפ, האיש מחוץ למערכת, שיושיע את ישראל. מספר פעולות של טראמפ לטובת ישראל חזקו את האשליה, עד שקשרו לו כתרים שונים, ואף גמטריאות החלו פורחות באויר בדבר משיחיותו.
הבעיה באנשים שאינם מוכנים להסתכל למציאות בעיניים, היא שכאשר היא טופחת על פניהם, הם ימשיכו כסומים בארובה וילכו שבי אחר הדעות הקדומות שאמצו לעצמם. וכך מצאה את עצמה ממשלת ה'ימין מלא מלא' שבויה בידיו של איש העסקים הססגוני, ולא נותר בה כח לעמוד מול לחציו לחתום על עסקת כניעה מחפירה, המעמידה את מדינת ישראל בסכנה בטחונית עצומה, וחמור מכך – מייצרת עבור החמאס את תמונת הנצחון, אשר תלבה את המאבק שלהם בהמשך הדרך. זאת, כאשר ניתן היה למגר ולחסל את ארגון הרצח ואת הרעיון שמאחוריו, אילו רק היינו אנחנו מאמינים ברעיון משלנו, ברעיון אמיתי וצודק המושרש בתורתנו הקדושה.
כי זאת יש לדעת - דונלד טראמפ היה ונותר איש עסקים. הוא לא אוהב את ישראל ולא שונא את ישראל. הוא אוהב את דונלד טראמפ ואת ארצות הברית של אמריקה כפי שהוא תופס אותה. מדובר בתופעה נורמלית לחלוטין, שאמורה להיות מובנת מאליו. הציפיה, ולפיה האינטרסים של ישראל יעמדו בראש מעייניו – שורשה בנאיביות מהולה בנחיתות, כאילו אנחנו זקוקים לאהבת הגוי כדי להתקיים, והוא הרי לא יכול לאכזב אותנו...
כאן מתחיל וכאן נגמר ההסבר לאסון המתרחש עלינו כעת. בנימין נתניהו וממשלתו רוצים אמנם בטובת ישראל, אך אין להם בסיס ערכי, אשר יעמוד מול האינטרסים של טראמפ והממשל האמריקאי – לא היוצא ולא הנכנס. מי שאינו באמת מאמין, כי בורא עולם מנווט את דרכנו על-גבי במת ההיסטוריה והוא בעל בריתנו האמיתי היחיד – מחפש בעלי ברית בשר ודם. גם כאשר אלו מאכזבים פעם אחר פעם – הוא שב ללחך את פנכתם, משום שהבררה העומדת בפניו קשה מנשוא – לשעבד את כל מציאותנו לתורה הקדושה, לדרישותיה ולערכיה. הקריסה הערכית של עם, המסרב שוב ושוב לשוב אל א-להיו ולחסות בצלו – היא שמאפשרת את ההזיה הזו, של עסקה להצלת חמאס ולמסמוס הנצחון המוחלט, שהיה בהישג ידינו. אותה קריסה ערכית יוצרת את החלל, שלתוכו נכנסו המהרסים והמחריבים מבפנים עם האג'נדה השמאלנית של נכונות להקריב את כל האינטרסים של מדינת ישראל באיצטלה של דאגה לשלום החטופים. ועבור היהודים החרדים שזקוקים לסיסמה נבובה, הוסיפו כאן את 'מצות פדיון שבויים', שכל מי שמעט למד את הסוגיה מבין, כי דבר אין לה עם מה שמתרחש כעת.
אין זו מצוה, אין כאן פדיון שבויים, יש כאן קריסה ערכית שנשלם עליה ביוקר. ניתן להאשים את טראמפ, ניתן להאשים את השמאל שתקע סכין בגב האומה החל מתחילת המלחמה באמצעות הקמפיין המרושע של 'עסקה בכל מחיר', ניתן להאשים כל מיני גורמים. אולם האמת היא, שהקריסה הערכית וחוסר הנכונות להכיר בבורא עולם ובתורתו כבסיס למדיניות הישראלית, להציב יעדים ברורים של חיסול האויב העזתי, סילוקו מארצנו, כיבוש עזה וכל חלקי הארץ והחלת ריבונותנו לשם הקמת מלכות ה' – חוסר הנכונות הזו היא שהובילה לעסקה המופקרת.
נותר רק להתפלל לנס, שהחמאס יציל אותנו ויטרפד את העסקה ברגע האחרון. מאד עצוב, שבמקום שממשלת ישראל תתלה את יהבה בבורא עולם, אנו נאלצים לתלות יהבנו בטפשותו של האויב. ברחמיו הגדולים, ה' כבר הושיע אותנו מספר פעמים באמצעות אותה טפשות. מי יודע, אולי ירחם שוב...
