ב'פרספקטיבה היסטורית'

דברים לזכרו של סבי מורי חיים מנחם בסוק.

~סבי נולד וגדל בוילנא שלפני השואה.

~ברח מהגטו עם אקדח ותפילין ולחם כ'פרטיזן' בנאצים ימ"ש ביערות ליטא.

~לאחר השואה איתר את אחותו (בתיה ע"ה) וסייע לה ולעוד רבים לעלות לארץ.

~הקים הכשרה של בני עקיבא בפולין שלאחר השואה אסף חינך והכשיר  עשרות רבות של בני נוער לעליה לארץ ולהתישבות במסגרת הקיבוץ הדתי.

~היה מהמפקדים הדתיים הראשונים בצה"ל, הגיע לדרגת סגן אלוף .כשופט צבאי של העיר העתיקה בירושלים חתם מיד לאחר מלחמת ששת הימים על ה'צו' לפנות את שכונת המוגרבים, ולייסד עליה את 'רחבת הכותל'.

~כיהן כ15 שנה כסגן ראש עיריית תל אביב-יפו,ממונה על תיק החינוך ייצג נאמנה את הדתיים בעיר, ובנה מערכת חינוך עירונית למופת לכלל תושבי העיר.

~העלה יחד עם הרב ישראל מאיר לאו, יותר מ400 ספרי תורה מליטא.

~יזם ופעל עוד דברים רבים, ועד היום זכרונו לא מש מכל מי שהכירו.

~ וכמובן היה ראש משפחה למופת והשקיע רבות  בכולנו, מסבתי (נחמה  תבדל לחיים ארוכים). ועד הנינים. עם רגש, שכל, הומור, והמון אהבה.

'פרספקטיבה היסטורית'

אני, וכן רבים ממשפחתי ואולי אפילו כולם מרגישים שיש המון מה ללמוד מסבי,

אשתדל לנגע בנקודה אחת, שמאד נגעה לו, וכך אמר לנו הרבה פעמים:

"יש להסתכל ולפעול מתוך, פרספקטיבה היסטורית"

מה זה אומר?

לצאת מהראיה הצרה של "כאן" ו"עכשיו" ולשים לב על תהליכים ארוכי טווח. להסתכל על נושאים ב"פורפורציה של דורות" וממילא לפעול בהתאם.

זה מסביר את ההתנהלות המעוררת השראה של סבי ובהחלט עושה חשק לאמץ אלינו צורת חשיבה ופעולה זו.

'הנהגה בדרך התורה'

ולדורנו: עם נביט ב'פרספקטיבה היסטורית' מה כל כך מתבקש שיתפתח בדורנו?

אם שואלים אותי 'הנהגה בדרך התורה'

ב"ה יש בארץ ישראל כבר הרבה שנים שלטון יהודי.

הגיע הזמן לעלות הילוך לקראת התממשות מלאה של חזון הנביאים.

הגיע הזמן שנאמץ את דרך התורה לא רק כפרט אלא גם כעם, עם שמיישם את המתנה הנפלאה אותה קיבלנו מבורא העולם ומנהיגו. מיישם את תורת ישראל.

כשאנו נלך בדרך התורה כעם, יתקיים במלואו הפסוק "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" וניהיה באמת "אור לגוים" וכמובן זה רק שער הכניסה החיובי להתממשות חזון הנביאים במלואו, במהרה בימנו אמן.